47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
−
+
+
+
+
'''אוליגופול''' (An oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים. אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. המצב השני של תחרות בין מעטים - קונים מעטים הוא פחות גלוי אבל נפוץ גם הוא, כאשר [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] שהן אוליגופול מול הצרכנים, הם קונים מעטים מול קבלני משנה קטנים יותר שעוסקות בהפקת [[חומרי גלם]] או מוצרי ביניים.
+'''אוליגופול''' (An oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים. אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''.
+==אוליגופסון ואוליגופול דו צדדי==
+'''אוליגופסון''' – הוא [[שוק|מצב שוק]] נוסף של תחרות בין מעטים - שוק שבו יש מספר קטן של קונים, כאשר מספר המוכרים עשוי להיות גדול. מצב כזה מתרחש בדרך כלל בשווקים שבהם הקונים הם ממשלות או גופים עסקיים גדולים. דוגמה טיפוסית לאוליגופסון הוא השווקים לקניית רכיבים המשמשים לייצור כלי רכב, מטוסים ואניות. לדוגמה מספר גדול (יחסית) של יצרנים של רכיבי משנה מתחרה מול מספר קטן של תאגידי רכב לדוגמה.
+
+שוק שבו יש מוכרים מועטים וקונים מועטים נקרא אוליגופול דו-צדדי.
+
+לעיתים [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] שהן אוליגופול מול הצרכנים, הם קונים מעטים מול קבלני משנה קטנים יותר שעוסקות בהפקת [[חומרי גלם]] או מוצרי ביניים.
+
+==סוגי אוליגופולים==
+אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו T-Mobile שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.
+
+תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלואמי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם.
+
+פירמות מבצאות תאום מחירים בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.
+
+במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
+
+==דרך פעולה של אוליגופול==
בגלל שיש מספר קטן של מוכרים, כל אחד מהם מודע בדרך כלל לפעולות האפשריות והממשיות של האחרים ולהשלכות של פעולות אלה על השוק ועליו. ההחלטות של פירמה אחת מושפעות על ידי ההחלטות של פירמות אחרות, ומשפיעות עליהן בחזרה. תכנון אסטרטגי של פירמות אוליגופליות לוקח בחשבון את התגובות הסבירות של הפירמות האחרות.
בגלל שיש מספר קטן של מוכרים, כל אחד מהם מודע בדרך כלל לפעולות האפשריות והממשיות של האחרים ולהשלכות של פעולות אלה על השוק ועליו. ההחלטות של פירמה אחת מושפעות על ידי ההחלטות של פירמות אחרות, ומשפיעות עליהן בחזרה. תכנון אסטרטגי של פירמות אוליגופליות לוקח בחשבון את התגובות הסבירות של הפירמות האחרות.
−בדומה ל[[מונופול]] שבו יש מוכר יחיד, גם באוליגופול, כשיש מספר מצומצם של מוכרים, הם יכולים לשלוט על ה[[היצע]] ובהתאם לכך על רמת ה[[מחיר|מחירים]] של הסחורות ב[[שוק]] גם ללא תאום בפועל בינהם. וזאת על ידי שכל הצדדם שומרים על "סטטוס קוו" מסויים. מצב זה שונה מ[[קרטל]] שבו המוכרים בענף מתאמים את פעולותיהם באמצעות פגישות או חוזה. כיום רוב הקרטלים הם דבר בלתי חוקי, בעוד שתחרות בין מעטים היא דבר נפוץ למדי.
+בדומה ל[[מונופול]] שבו יש מוכר יחיד, גם באוליגופול, כשיש מספר מצומצם של מוכרים, הם יכולים לשלוט על ה[[היצע]] ובהתאם לכך על רמת ה[[מחיר|מחירים]] של הסחורות ב[[שוק]] גם ללא תאום בפועל בינהם. וזאת על ידי שכל הצדדם שומרים על "סטטוס קוו" מסויים.
+בחירת אסטרטגיית פעולה באוליגופול יכולה להתבסס על [[תורת המשחקים]], מאחר שזו מאפשרת מידול של התנהגות השחקנים האחרים בשוק:
+* [[מודל סטקלברג]] – מודל בו החברות המתחרות פועלות בזו אחר זו. מודל זה רלוונטי למשל בשוק בו יש חברה דומיננטית אחת, ושאר החברות ממתינות להחלטתה כדי לגזור משמעויות ורק אז לפעול.
+* [[מודל קורנו]] – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את הכמויות. לדוגמה במצב שבו החברות צריכות לתכנן זמן רב מראש מה יהיו הכמויות- לדוגמה בייצור חקלאי.
+* [[מודל ברטראן]] – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
+קיימים הסברים שונים לסיבת הקיום של אוליגופולים. הסבר אחד הוא [[יתרון לגודל]] של חברות גדולות, וזאת בעיקר ב[[גלובליזציה]] בשוק עולמי עם מעט חסמים שבו החברות הגדולות נהנות מיתרונות כמו [[מינוף פיננסי]] ועלויות נמוכות יותר. דבר זה מוביל למיזוגים ורכישות ומקטין את מספר הפירמות בענף. הסבר אחר שמקובל בדרך כלל בקרב גורמי הימין טוען שאוליגופולים נובעים אך ורק מהתערבות ממשלתית ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ושללא התערבות כזו אוליגופולים לא היו מתקיימים.
+בעוד שלמוכרים באוליגופול אינטרסים מנוגדים בהקשר של אסטרטגיה מול הצרכנים (כל אחד מהם רוצה למכור הרבה ושכלל השוק ימכור מעט) יש להם לעיתים קרובות אינטרסים משותפים מול גורמים אחרים - מול ספקים, עובדים, פירמות נוספות קטנות בענף, מתחרים מחו"ל, רגולטורים ומחוקקים, [[ועדי עובדים]], ארגוני לשמירה על הבריאות של הצרכנים או העובדים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], גופי תקינה ועוד. כך מוכרים אלה יכולים לשתף פעולה בהפעלת [[לובי פוליטי]] מול מחוקקים ולתאם עמדות גם בהיבטים אחרים של התנהלותם מלבד בנושאי מכירות.
==אוליגופולים בעולם==
==אוליגופולים בעולם==
שורה 12:
שורה 39:
==אוליגופולים בישראל==
==אוליגופולים בישראל==
גם ב[[כלכלת ישראל]] שווקים רבים פועלים כתחרות בין מעטים: בנזין למכוניות, בנקים, [[פנסיה בישראל|פנסיה]] וביטוח, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל), מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות ויצרנים), רכב, ועוד, כך לדוגמה בתחום ייצור המזון בישראל קיימות אסם-נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה ששולטות ברוב שוק המזון.
גם ב[[כלכלת ישראל]] שווקים רבים פועלים כתחרות בין מעטים: בנזין למכוניות, בנקים, [[פנסיה בישראל|פנסיה]] וביטוח, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל), מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות ויצרנים), רכב, ועוד, כך לדוגמה בתחום ייצור המזון בישראל קיימות אסם-נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה ששולטות ברוב שוק המזון.
+
+==ראו גם==
+* [[יתרון לגודל]]
+* [[תאגיד רב לאומי]]
+* [[כשל שוק]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 17:
שורה 49:
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3203443,00.html תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3203443,00.html תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3217525,00.html תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב'] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3217525,00.html תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב'] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
−[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]