שורה 1:
שורה 1:
−
'''אוליגופול''' הוא מצב בו בשוק מסויים יש מספר מועט של מוכרים. בדומה ל[[מונופול]], גם כשיש מספר מצומצם של מוכרים, הם יכולים לשלוט על ה[[היצע]] ועל ה[[מחיר|מחירים]] של הסחורות בשוק ובכך ליצור [[קרטל]].
+
'''אוליגופול''' (An oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים. אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. המצב השני של תחרות בין מעטים - קונים מעטים הוא פחות גלוי אבל נפוץ גם הוא, כאשר [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] שהן אוליגופול מול הצרכנים, הם קונים מעטים מול קבלני משנה קטנים יותר שעוסקות בהפקת [[חומרי גלם]] או מוצרי ביניים.
−
למעשה, רוב תחומי החיים שלנו נשלטים על ידי אוליגופולים: דלק, בנקים, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל), מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות ויצרנים), רכב, ועוד.
+
בגלל שיש מספר קטן של מוכרים, כל אחד מהם מודע בדרך כלל לפעולות האפשריות והממשיות של האחרים ולהשלכות של פעולות אלה על השוק ועליו. ההחלטות של פירמה אחת מושפעות על ידי ההחלטות של פירמות אחרות, ומשפיעות עליהן בחזרה. תכנון אסטרטגי של פירמות אוליגופליות לוקח בחשבון את התגובות הסבירות של הפירמות האחרות.
+
+
בדומה ל[[מונופול]] שבו יש מוכר יחיד, גם באוליגופול, כשיש מספר מצומצם של מוכרים, הם יכולים לשלוט על ה[[היצע]] ובהתאם לכך על רמת ה[[מחיר|מחירים]] של הסחורות ב[[שוק]] גם ללא תאום בפועל בינהם. וזאת על ידי שכל הצדדם שומרים על "סטטוס קוו" מסויים. מצב זה שונה מ[[קרטל]] שבו המוכרים בענף מתאמים את פעולותיהם באמצעות פגישות או חוזה. כיום רוב הקרטלים הם דבר בלתי חוקי, בעוד שתחרות בין מעטים היא דבר נפוץ למדי.
+
+
==אוליגופולים בעולם==
+
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא ב[[שוק משוכלל]]. [[משק האנרגיה העולמי]], [[שוק הרכב העולמי]], שוק ה[[אשלג]], יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ואוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלברייט]], '''[[ג'ון גלברייט#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשיה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלברייט]], '''[[ג'ון גלברייט#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשיה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}
+
+
==אוליגופולים בישראל==
+
גם ב[[כלכלת ישראל]] שווקים רבים פועלים כתחרות בין מעטים: בנזין למכוניות, בנקים, [[פנסיה בישראל|פנסיה]] וביטוח, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל), מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות ויצרנים), רכב, ועוד, כך לדוגמה בתחום ייצור המזון בישראל קיימות אסם-נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה ששולטות ברוב שוק המזון.
+
+
==קישורים חיצוניים==
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Oligopoly אוליגופול] בויקיפדיה האנגלית
+
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3203443,00.html תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
+
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3217525,00.html תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב'] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
+
+
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]
+
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
+
[[קטגוריה:מאקרו כלכלה]]
+
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
+
[[קטגוריה:תאגידים רב לאומיים]]