שורה 83: |
שורה 83: |
| * שינויים בהכנסות היחסיות והמוחלטות. מוחלטות - הצריכה של מוצרים ושרותים. היחסיות - שינויים בהכנסות של אנשים שונים בתוך אותה חברה, ובין חברות שונות. | | * שינויים בהכנסות היחסיות והמוחלטות. מוחלטות - הצריכה של מוצרים ושרותים. היחסיות - שינויים בהכנסות של אנשים שונים בתוך אותה חברה, ובין חברות שונות. |
| | | |
− | ==המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית== | + | ==צמיחת הקפיטליזם והתפשטותו== |
| + | |
| + | ===המצב באירופה עליית הקפיטליזם=== |
| כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו\ או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.) | | כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו\ או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.) |
| | | |
שורה 90: |
שורה 92: |
| '''כלכלה מרקנטליסטית''' - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקטנליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. | | '''כלכלה מרקנטליסטית''' - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקטנליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. |
| | | |
− | על רקע זה, בא ספרו של '''[[אדם סמית]]''' 17776, '''[[עושר האומות]]'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: | + | על רקע זה, בא ספרו של '''[[אדם סמית]]''' 1776, '''[[עושר האומות]]'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: |
− | * השוק והביזור הכלכלי, ולא התערבות, ריכוז ותכנון הם הארובה ל"צמיחה" ולסדר כלכלי- וחברתי "טוב". | + | * חלוקת העבודה למשימות קטנות, התמחות, גורמת להתייעלות - כלומר ליכולת לייצר עם אותם אנשים ומשאבים, יותר מוצרים (שימו לב שאין הבחנה בין זרמים למאגרים, או בין סוגים שונים של משאבים). |
| + | * השוק והביזור הכלכלי, ולא התערבות, ריכוז ותכנון הם הארובה ל"צמיחה" ולסדר כלכלי-וחברתי "טוב". |
| * מדינה חלשה ומעט מיסים תגרום בסופו של דבר להתעצמות כלכלית של האומה. | | * מדינה חלשה ומעט מיסים תגרום בסופו של דבר להתעצמות כלכלית של האומה. |
| * השוק, על ידי היצע וביקוש יסדר את המחירים כך שלא יהיה עודף של סחורות או עודף של ביקוש שנותר ללא מענה. | | * השוק, על ידי היצע וביקוש יסדר את המחירים כך שלא יהיה עודף של סחורות או עודף של ביקוש שנותר ללא מענה. |
− | * הקפיטליזם יאפשר התפחות טכנולוגית, שבתורה תקדם את הקפיטליזם | + | * הקפיטליזם יאפשר התפחות טכנולוגית, שבתורה תקדם את הקפיטליזם. |
− | * חלוקת העבודה למשימות קטנות, התמחות, גורמת להתייעלות - כלומר ליכולת לייצר עם אותם אנשים ומשאבים, יותר מוצרים (שימו לב שאין הבחנה בין זרמים למאגרים, או בין ). | + | * רעיון שמיוחס לסמית, אבל מופיע אצלו פעם אחת בלבד - אנוכיות יכולה לגרום לתוצאה חברתית טובה (וגם זה בהקשר של החשיבות של בעלות וניהול מקומיים). |
| + | |
| + | עוד יותר מהספר, המהפכה התעשייתית והמעמד הקפיטליסטית (בעלי המפעלים, או יותר חשוב, מי שהיה בבעלותו המוצר המוגמר שניתן למכירה) שינו את מאזן הכוחות החברתי. |
| | | |
− | המהפכה התעשייתית שינתה את מאזן הכוחות החברתי, מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר (למה?)
| + | באותו תקופה יש מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר. אחת הסיבות היא עליה בכמות האוכלוסין, סיבה אחרת היא שבעלי האחוזות גידרו את כרי המראה הציבוריים, ולמעשה סיפחו אותם אליהם, ככה שמה שהיה מסוגל לפרנס הרבה אנשים בצמצום, פרנס מעט אנשים ברווחה, והותיר את היתר לגווע ברעב, או לעבור לעיר. בעיר גם גוועו ברעב ובמחלות, אבל לפחות היתה תקווה לעבודה בעקבות המחסר והתעוש. |
| | | |
| אדם סמית' וריקרדו | | אדם סמית' וריקרדו |