שינויים

==הסרט==

==הסרט==

הסרט בודק את הקשר בין ההון לשלטון במדינת [[ישראל]] דרך הקשר בין גורמי ממשל ו[[עיתונות]] לבין [[משפחת עופר]]. הסרט בוחן את הדרך שבה [[הפריטה]] המדינה נכסים למשפחת עופר כמו [[מפעלי ים המלח]], [[צים]] ו[[בז"ן]].  

הסרט בודק את הקשר בין ההון לשלטון במדינת [[ישראל]] דרך הקשר בין גורמי ממשל ו[[עיתונות]] לבין [[משפחת עופר]]. עיקר הסרט בוחן את הדרך שבה [[הפרטה בישראל|הפריטה]] המדינה נכסים למשפחת עופר כמו [[מפעלי ים המלח]], [[צים]] ו[[בז"ן]], את דרך פעילותה של [[החברה לישראל]] ברשות האחים עופר ודרכים נוספות בהן בהן בעלי הון כמו האחים עופר מוצאים כדי להזרים כסף ציבורי לכיסם.  

===הפרטת חברת צים===

===הפרטת חברת צים===

לגבי חברת הספנות [[צים]], שהליך מכירתה הוא המקור לשם הסרט, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

לגבי חברת הספנות [[צים]], שהליך מכירתה הוא המקור לשם הסרט, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

===ניר גלעד ובתי הזיקוק===

===ניר גלעד ובתי הזיקוק===

בין היתר נשאלת השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים ב[[קבוצת האחים עופר]]. הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

יוצרי הסרט מעלים את השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים ב[[קבוצת האחים עופר]].  

 

הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

 

פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יספידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים היתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירטקוריונים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.  

===קשרי הון עיתון===

===קשרי הון עיתון===

===התרומה למוזיאון תל אביב===

===התרומה למוזיאון תל אביב===

חלק חוזר בסרט עוסק בתרומה של סמי עופר לבניית חצי אגף במוזיאון תל אביב לאמנות. בתמורה, ביקש עופר מעריית תל אביב  לקרוא למוזיאון על שמו ועל שם רעייתו, וכן סעיפים הנותנים, זכויות בעלות על מבנה המוזיאון למשפחת עופר. רוזנטל מראיין תורמים אחרים של המוזיאון שמתערמים על ההחלטה וטוענים כי הם הקימו את המוזיאון לשם תמיכה באומנות ולא לשם האדרת שמו של מישהו. לטענת רוזנטל והתורמים עצמם, לאחר מהלך כזה הם לא יתרמו יותר למוזיאון. רונזטל מנסה לראיין את מנהל המוזיאון ולהשיג את תגובתו, אך זה מתחמק ממנו. תוך כדי הסרט מתברר שעוד לפני אישור הנושא וקבלת התרומה, כבר שינו את השלט המופיע על המוזיאון כך שהוא נקרא "מוזיאון תל אביב לאומנות על שם סמי ואביבה עופר". בעקבות הדיון הציבורי בנושא, החלו לעלות טענות מצד חברי מוצעה [[עיריית תל אביב]] נגד סעיפים בהסכם, סמי עופר ביטל את התרומה, ותרם את הכסף למוזיאון בלונדון.

חלק חוזר בסרט עוסק בתרומה של סמי עופר לבניית חצי אגף במוזיאון תל אביב לאמנות. בתמורה, ביקש עופר מעריית תל אביב  לקרוא למוזיאון על שמו ועל שם רעייתו, וכן סעיפים הנותנים, זכויות בעלות על מבנה המוזיאון למשפחת עופר.  

 

רוזנטל מראיין תורמים אחרים של המוזיאון שמתערמים על ההחלטה וטוענים כי הם הקימו את המוזיאון לשם תמיכה באומנות ולא לשם האדרת שמו של מישהו. לטענת רוזנטל והתורמים עצמם, לאחר מהלך כזה הם לא יתרמו יותר למוזיאון. רונזטל מנסה לראיין את מנהל המוזיאון ולהשיג את תגובתו, אך זה מתחמק ממנו. תוך כדי הסרט מתברר שעוד לפני אישור הנושא וקבלת התרומה, כבר שינו את השלט המופיע על המוזיאון כך שהוא נקרא "מוזיאון תל אביב לאומנות על שם סמי ואביבה עופר". בעקבות הדיון הציבורי בנושא, החלו לעלות טענות מצד חברי מוצעה [[עיריית תל אביב]] נגד סעיפים בהסכם. סמי עופר ביטל את התרומה, ותרם את הכסף למוזיאון בלונדון.

===זיהום סביבתי ותרומות===

===זיהום סביבתי ותרומות===