שינויים

'''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty ) הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינסון]] פרופסור מהארווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]].  

'''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty ) הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינזון]] פרופסור מהארווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]].  

הספר מספר דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או הכלכלי והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.  

[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות"]]

 

הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או הכלכלי והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.  

לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות שששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסיה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנלשטו על ידי אליטות צרות, נחשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטלאיטראיים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי.  

לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות שששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסיה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנלשטו על ידי אליטות צרות, נחשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטלאיטראיים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי.  

ביקורת אחת על הספר הוא שהכותבים לא הציגו די עובדות סטטיסטיות ומסגרת טיעונים יותר עמידה לבחינה כדי לתמוך בטענות שלהם.  

ביקורת אחת על הספר הוא שהכותבים לא הציגו די עובדות סטטיסטיות ומסגרת טיעונים יותר עמידה לבחינה כדי לתמוך בטענות שלהם.  

ג'ארד דיימונד מבקר את הכותבים שבגלל המיקוד שלהם על מוסדות, הם מזניחים או מתעלמים לגמרי מגורמים אחרים כמו [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] או בידוד גאוגרפי מאיזורים אחרים. כמו כן הוא טוען שגם במסגרת הניתוח המוסדי, המיקוד במוסדות משתפים גורף לכותבים להתעלם מכך שמשאבים טבעיים יכולים להיות צרה או בעיה. יחד עם זאת דיימונד גם משבח את הספר וטוען כי הוא דרך מצויינת לקורא הממוצע להבין את החשיבות של מוסדות, בהשוואה לרוב הכתיבה האקדמית הכלכלית. וכי זה צריך להיות "ספר חובה" לפוליטיקאים ולכל מי שהנושא של פיתוח כלכלי מעניין אותו.  

ג'ארד דיימונד מבקר את הכותבים שבגלל המיקוד שלהם על מוסדות, הם מזניחים או מתעלמים לגמרי מגורמים אחרים כמו [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] או בידוד גאוגרפי מאיזורים אחרים. כמו כן הוא טוען שגם במסגרת הניתוח המוסדי, המיקוד במוסדות משתפים גורף לכותבים להתעלם מכך שמשאבים טבעיים יכולים להיות צרה או בעיה. יחד עם זאת דיימונד גם משבח את הספר וטוען כי הוא דרך מצויינת לקורא הממוצע להבין את החשיבות של מוסדות, בהשוואה לרוב הכתיבה האקדמית הכלכלית. וכי זה צריך להיות "ספר חובה" לפוליטיקאים ולכל מי שהנושא של פיתוח כלכלי מעניין אותו. [http://www.nybooks.com/articles/archives/2012/jun/07/what-makes-countries-rich-or-poor/]

כלכלן הפיתוח [[ג'פרי זאקס]] מבקר את הספר בטענה שהוא מתעלם מגורמי השפעה נוספים, כמו גאוגרפיה.  

כלכלן הפיתוח [[ג'פרי זאקס]] מבקר את הספר בטענה שהוא מתעלם מגורמי השפעה נוספים, כמו גאוגרפיה.  

* [http://whynationsfail.com/ מדוע אומות נכשלות] אתר הספר

* [http://whynationsfail.com/ מדוע אומות נכשלות] אתר הספר

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Why_Nations_Fail מדוע אומות נכשלות] בויקיפידה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Why_Nations_Fail מדוע אומות נכשלות] בויקיפידה האנגלית  

* [http://www.nytimes.com/2012/04/01/opinion/sunday/friedman-why-nations-fail.html?_r=0 מדוע אומות נכשלות], סקירת הספר, [[תומס פרידמן]], ניו יורק טיימס, 31.3.2012

* [http://www.nytimes.com/2012/04/01/opinion/sunday/friedman-why-nations-fail.html?_r=0 מדוע אומות נכשלות], סקירת הספר, [[תומס פרידמן]], ניו יורק טיימס, 31.3.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1677293 כך עקפה ישראל את מדינות ערב] תרגום מאמרו של תומס פרידמן על הספר, דה מארקר, 02.04.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1677293 כך עקפה ישראל את מדינות ערב] תרגום מאמרו של תומס פרידמן על הספר, דה מארקר, 02.04.2012

[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]

[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]