שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,003 בתים ,  19:47, 27 בינואר 2013
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:  
===חקלאות בישראל===
 
===חקלאות בישראל===
 
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}
2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות. [http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf]
+
2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות. <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>
    
בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצרכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].
 
בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצרכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].
שורה 37: שורה 37:  
לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ 300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  
 
לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ 300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  
   −
מערכת ה[[בנקאות בישראל]] מורכבת ממספר מצומצם של בנקים גדולים. גם [[פנסיה בישראל|הפנסיה בישראל]] וה[[ביטוח בישראל]] נשלטים על ידי מספר מצומם של שחקנים.  
+
מערכת ה[[בנקאות בישראל]] מורכבת ממספר מצומצם של בנקים גדולים. גם [[פנסיה בישראל|הפנסיה בישראל]] וה[[ביטוח בישראל]] נשלטים על ידי מספר מצומם של שחקנים. בשנת 2011 עבדו בתחום הפיננסים 118 אלף עובדים, 74 אלף מהם עבדו בבנקים ומוסדות פיננסים ו44 אלף עבדו בתחום הביטוח. <ref name="lamas12.11"/>
 +
 
 
===הסקטור הטכנולוגי===
 
===הסקטור הטכנולוגי===
 
סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].  
 
סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].  
    
המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסילקון בקליפורניה.  
 
המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסילקון בקליפורניה.  
 +
 +
===שרותים עסקיים===
 +
429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים. הדבר כולל עובדים בהיטק, עורכי דין, אדריכלים, רואי חשבון, וכן עובדי נקיון, שמירה ועוד.<ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
===מנהל ציבורי===
 +
146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
===חינוך===
 +
385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
===תעשייה===
 +
מתוך 3 מיליון מועסקים במשק בשנת 2011, 417 אלף, או 14%, עבדו בתעשייה. 60 אלף עבדו בתעשיות מזון שתייה וטבק, 56 אלף במתכת ומוצרי מתכת, 36 אלף בזיקוק נפט ותעשיות כימיקלים, 19 אלף בתעשיות פלסטיק וגומי, 25 אלף בציוד אלקטרוני, ו34 אלף לציוד רפואי ומדעי וציוד ולבקרה. 25 אלף עובדים בדפוס ו 25 אלף עובדים בתעשיות עץ. <ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
עסקי תעשייה בולטים בישראל כוללים את [[כימיקלים לישראל]] כולל [[מפעלי ים המלח]], [[מכתשים אגן]], [[נייר חדרה]], [[חיפה כימיקלים]], נשר מלט, [[בתי הזיקוק לנפט]] מפעלי המזון הגדולים כוללים את מפעלי הפירמות אוסם-נסטלה, תנובה-אייפקס, ושטראוס-עלית. מפעל ישקר בגליל עוסק בייצור סכינים ומחרטות למתכת ומייצא לכל העולם.
    
===עסקי היהלומים===
 
===עסקי היהלומים===
 
ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד ב 22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ7.2 מיליארד דולר ב2011 ל5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.
 
ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד ב 22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ7.2 מיליארד דולר ב2011 ל5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.
 +
 +
===בנייה ותשתיות===
 +
בשנת 2011 עבדו 162 אלף איש בענף הבינוי בישראל, 141 אלף בענף הבנייה, 47 אלף בהתקנות מזגנים, מתקני מים ועוד ו21 אלף בהנדסה אזרחית שאינה מבנים.<ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
==מסחר סיטונאי וקמעונאות==
 +
בשנת 2011 עבדו בתחום המסחר סיטונאי וקמעוני ותיקונים עבדו בישראל 401 אלף איש, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוך 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו211 עסקו במסחר קמעונאי. <ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
===שירותי אירוח מזון ותיירות===
 +
בשנת 2011 עסקו 140 אלף ישראלים בתחום האירוח והמזון. 35 אלף בבתי מלון ושירותי אירוח, ו104 אלף במסעדות ושירותי אוכל. <ref name="lamas12.11"/>
 +
 +
===תחבורה אכסנה ותקשורת===
 +
בתחומי תחבורה, אחסנה ותקשורת עסקו בשנת 2011 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מהעובדים. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>
 +
    
===אנרגיה===
 
===אנרגיה===
 
{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה בישראל}}
 
נכון לשנת 2012 ישראל מסתמכת על ייבוא [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] להפקת רוב ה[[אנרגיה]] במדינה, כשהיא מוציאה כ-5% מהתמ"ג שלה על ייבוא של מוצרי אנרגיה. [[תחבורה בישראל|סקטור התחבורה]] נשען בעיקר על דלקי [[בנזין]] ו[[דיזל]] בעוד שרוב ה[[חשמל בישראל]] תלוי בייבוא של [[פחם]]. בעקבות טכנולוגיות חדישות של סקרים ססמיים, נתגלו כמויות ניכרות של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בים מול ישראל ב-2009, לאחר שנים של נסיונות לא מוצלחים למציאת גז ונפט ביבשה. גז זה אמור לשמש כמקור חלקי לשם ייצור חשמל ולמפעלי תעשייה שונים.
 
נכון לשנת 2012 ישראל מסתמכת על ייבוא [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] להפקת רוב ה[[אנרגיה]] במדינה, כשהיא מוציאה כ-5% מהתמ"ג שלה על ייבוא של מוצרי אנרגיה. [[תחבורה בישראל|סקטור התחבורה]] נשען בעיקר על דלקי [[בנזין]] ו[[דיזל]] בעוד שרוב ה[[חשמל בישראל]] תלוי בייבוא של [[פחם]]. בעקבות טכנולוגיות חדישות של סקרים ססמיים, נתגלו כמויות ניכרות של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בים מול ישראל ב-2009, לאחר שנים של נסיונות לא מוצלחים למציאת גז ונפט ביבשה. גז זה אמור לשמש כמקור חלקי לשם ייצור חשמל ולמפעלי תעשייה שונים.
==תעשייה==
+
מתוך 3 מיליון מועסקים במשק בשנת 2011, 417 אלף, או 14%, עבדו בתעשייה. 60 אלף עבדו בתעשיות מזון שתייה וטבק, 56 אלף במתכת ומוצרי מתכת, 36 אלף בזיקוק נפט ותעשיות כימיקלים, 19 אלף בתעשיות פלסטיק וגומי, 25 אלף בציוד אלקטרוני, ו34 אלף לציוד רפואי ומדעי וציוד ולבקרה. 25 אלף עובדים בדפוס ו 25 אלף עובדים בתעשיות עץ. [http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf]
+
23 אלף איש עבדו בשנת 2011 בתחום האנרגיה והמים בישראל. חלקם הגדול ב[[חברת החשמל לישראל]] ובתחומי אנרגיה וחלקם הקטן בתחום המים <ref name="lamas12.11"/>
 +
 
    
==יבוא ויצוא==
 
==יבוא ויצוא==

תפריט ניווט