שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,592 בתים ,  12:01, 20 בינואר 2013
שורה 75: שורה 75:     
המהפך התחבורתי והתכונני בערים כמו [[קוריטיבה]] או [[פורטלנד]] או [[קופנהגן]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[שבילי אופניים]] - והפסיקו את התכנון מוטה הרכב הפרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת [[עירוניות מתחדשת]] היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.
 
המהפך התחבורתי והתכונני בערים כמו [[קוריטיבה]] או [[פורטלנד]] או [[קופנהגן]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[שבילי אופניים]] - והפסיקו את התכנון מוטה הרכב הפרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת [[עירוניות מתחדשת]] היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.
 +
 +
 +
===מלכודת הדבש של החקלאות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}
 +
בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה , הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגייינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של  [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]].
 +
 +
עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה),  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסיה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.
 +
 +
מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסיה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסיה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.
    
===המהפכה הירוקה===
 
===המהפכה הירוקה===
 
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הירוקה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הירוקה}}
המהפכה הירוקה הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית, אולם היא עודדה [[חקלאות]] בלתי [[קיימות|מקיימת]] משום שהיא נסמכת על [[דלק מחצבי]] שכמותו סופית, ואשר יתייקר עקב מנגון [[שיא תפוקת הנפט]]. היא גם הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  
+
[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארה"ב, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות כמו שימוש ב[[חומרי הדברה]], ובעיית תלות ב[[משאבים מתכלים]].]]
   −
הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  
+
[[המהפכה הירוקה]] היא המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[מיכון חקלאי]], [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה [[גידול אוכלוסין|גידול עצום]] ב[[אוכלוסיית העולם]]. חקלאות זו היא [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בלתי מקיימת]].  
 +
 
 +
חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  
   −
דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות הטכנולוגיה המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתיות יותר.  
+
חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  
   −
בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו המכירה היא לא לצרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון - דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ואורגנית שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה לזיהום המים לדוגמה).
+
הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  
   −
===מלכודת הדבש של החקלאות===
+
המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסיה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך.  
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה החקלאית]], [[המהפכה הירוקה]]}}
  −
בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה , הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, והתנובה של קלוריות לנפש כמו גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. עם זאת, בשלב זה שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת,  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסיה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות.
     −
מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד.  
+
דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתיות יותר.  
   −
נעילה טכנולוגית דומה מתרחשת כיום בהקשר של [[חקלאות תעשייתית]]. חקלאות זו איפשרה גידול משמעותי ב[[אוכלוסיית העולם]], אולם המשך קיומה למשך שנים רבות נמצא בסכנה. חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה בבעיות נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ועוד היבטים. המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסיה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך.  
+
בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).
   −
בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחלקאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה וייצובה על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על מ[[ערכות אקולגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.
+
בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחלקאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.
    
==נעילות אחרות==
 
==נעילות אחרות==

תפריט ניווט