47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''רעב עולמי''' הוא סך בני אדם שחיים במצב של תת תזונה. נכון לשנת 2010, 925 מיליארד אנשים חיי..."
'''רעב עולמי''' הוא סך [[בני אדם]] שחיים במצב של [[תת תזונה]]. נכון לשנת 2010, 925 מיליארד אנשים חיים בתת תזונה, עליה בסך 80 מיליון בני אדם, מהשפל בתת תזונה שהיה בשנת 1990.,<ref>[http://www.fao.org/docrep/012/al390e/al390e00.pdf Global hunger declining, but still unacceptably high] Food and Agriculture Organization of the United Nations, Economic and Social Development Department, September 2010, Retrieved 11 October 2010</ref><ref>[[Food and Agriculture Organization]] Economic and Social Development Department.[http://www.fao.org/docrep/011/i0291e/i0291e00.htm “The State of Food Insecurity in the World, 2008 : High food prices and food security — threats and opportunities”]. [[Food and Agriculture Organization]] of the [[United Nations]], 2008, p. 2. “FAO’s most recent estimates put the number of hungry [actually, malnourished] people at 923 million in 2007, an increase of more than 80 million since the 1990–92 base period.”.</ref> לפי [[לסטר בראון]] בשנת 2009 המספר קפץ ל-מעל מיליארד רעבים, בגישת [[עסקים כרגיל]] בהקשר של [[גידול אוכלוסין]], [[חקלאות]] ו[[אנרגיה]] צפויים מעל 1.2 מיליארד רעבים עד שנת 2015.
דבר זה מתרחש חרף העובדה שה[[חקלאות תעשייתית|חקלאות תעשייתית]] העולמית מייצרת כרגע די מזון כדי להאכיל את כל [[אוכלוסיית העולם]] ויכולה באופן תאורטי להאכיל 12 מיליארד בני אדם. .<ref>[[Jean Ziegler]].[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/7session/A-HRC-7-5.doc “Promotion And Protection Of All Human Rights, Civil, Political, Economic, Social And Cultural Rights, Including The Right To Development: Report of the Special Rapporteur on the right to food, Jean Ziegler”].[[United Nations Human Rights Council|Human Rights Council]] of the [[United Nations]], January 10, 2008.“According to the [[Food and Agriculture Organization]] of the [[United Nations]] (FAO), the world already produces enough food to feed every child, woman and man and could feed 12 billion people, or double the current world population.”</ref>
רוב הרעב בעולם מרוכז במדינות העניות יותר - אפריקה מדרום לסהרה, בדרום מזרח אסיה (בעיקר הודו, אפגניסטן, ובנגלדש), ובמרכז ודרום אמריקה. בין המדינות העשירות יותר תת תזונה יכולה להתקיים במדינות עם [[אי שוויון כלכלי|פערים גבוהים]], כאשר ארצות הברית לדוגמה נמצאת במצב פחות טוב יחסית למדינות סוציאל דמוקרטיות יותר כמו מדינות אירופה וקנדה.
==איום עתידי==
קיים חשש מפני [[אסון מלותסיאני]] ובעיות ב[[ביטחון התזונתי]] על רקע התלות של החקלאות התעשייתית ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]], [[פופסטים]] ו[[אשלג] המשמשים לייצור [[דשן כימי]] וחומרים נוספים המשמשים להכנת [[חומרי הדברה]] וכן נהגים אחרים שפוגעים בסביבה, וגורמים לכך שה[[חקלאות בת קיימא|חלקאות אינה בת קיימא]].
חוקר ה[[קיימות]], [[לסטר בראון]] מתאר בחלק הראשון של ספרו [[תוכנית ב']] את הבעיות והאתרגים הקשורים במגמות ה[[רעב]] ו[[תת תזונה]] בעולם.
בין אמצע 2006 ואמצע 2008 מחירי החיטה, האורז וגרעינים אחרים ומחירי הסויה התייקרו פי 3. ([[משבר המזון העולמי ב-2008]]) ההשפעה היתה עולמית אבל העניים ביותר נפגעו בצורה הקשה ביותר. העניים נאלצו להוציא 50-70% מהכנסתם על מזון. עבור אנשים עניים במדינות מתפתחות שקונים את הגרעינים בצורה ישירה, ההוצאות על מזון גדלו פי 3. ה[[משבר הכלכלי ב-2008]] הוביל להורדת המחירים, אבל הם נשראו מעל הרמות ההיסטוריות שלהן.
בעבר מחירי המזון עלו בצורה חדה בעבר בגלל אירועים נקודתיים כמו בעיה ביבולים בהודו עקב עונה לא מוצלחת. המשבר הנוכחי, לטענת בראון הוא תוצאה של מגמות ארוכות טוווח של מגבלות על הספקת המזון והגברת הביקוש.
המגבלות על הספקת המזון כוללות:
* מעט אדמות ברות עיבוד שעוד לא משתמשים בהם, אובדן אדמות חקלאות לטובת בנייה, תעשייה ושימושי קרקע אחראים.
* [[שאיבת יתר]] באקוויפרים ו[[המלחת מי תהום]], ירידה במפלסי [[מי תהום]], הקצאת יתר של נהרות להשקיה.
* האטה בגידול בפריון צמחי יבול.
* [[בליית קרקע]], [[מידבור|התפשטות המדבר]] עקב [[רעיית יתר]], [[חריש יתר]], ו[[בירוא יערות]].
הביקוש למזון גדל בגלל:
* [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]] ב-79 מיליון בני אדם בשנה.
* כ -3 מילאירד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.
* מזון מול דלק: הרחבת הייצור של [[דלק צמחי]] גורר [[מזון לעומת דלק|תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה]].
==ראו גם==
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
* [[תכנית ב' (ספר)]]
* [[ביטחון תזונתי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
{{חקלאות}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Epidemiology_of_malnutrition אפידמיולוגיה של תת תזונה] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:עוני]]
דבר זה מתרחש חרף העובדה שה[[חקלאות תעשייתית|חקלאות תעשייתית]] העולמית מייצרת כרגע די מזון כדי להאכיל את כל [[אוכלוסיית העולם]] ויכולה באופן תאורטי להאכיל 12 מיליארד בני אדם. .<ref>[[Jean Ziegler]].[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/7session/A-HRC-7-5.doc “Promotion And Protection Of All Human Rights, Civil, Political, Economic, Social And Cultural Rights, Including The Right To Development: Report of the Special Rapporteur on the right to food, Jean Ziegler”].[[United Nations Human Rights Council|Human Rights Council]] of the [[United Nations]], January 10, 2008.“According to the [[Food and Agriculture Organization]] of the [[United Nations]] (FAO), the world already produces enough food to feed every child, woman and man and could feed 12 billion people, or double the current world population.”</ref>
רוב הרעב בעולם מרוכז במדינות העניות יותר - אפריקה מדרום לסהרה, בדרום מזרח אסיה (בעיקר הודו, אפגניסטן, ובנגלדש), ובמרכז ודרום אמריקה. בין המדינות העשירות יותר תת תזונה יכולה להתקיים במדינות עם [[אי שוויון כלכלי|פערים גבוהים]], כאשר ארצות הברית לדוגמה נמצאת במצב פחות טוב יחסית למדינות סוציאל דמוקרטיות יותר כמו מדינות אירופה וקנדה.
==איום עתידי==
קיים חשש מפני [[אסון מלותסיאני]] ובעיות ב[[ביטחון התזונתי]] על רקע התלות של החקלאות התעשייתית ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]], [[פופסטים]] ו[[אשלג] המשמשים לייצור [[דשן כימי]] וחומרים נוספים המשמשים להכנת [[חומרי הדברה]] וכן נהגים אחרים שפוגעים בסביבה, וגורמים לכך שה[[חקלאות בת קיימא|חלקאות אינה בת קיימא]].
חוקר ה[[קיימות]], [[לסטר בראון]] מתאר בחלק הראשון של ספרו [[תוכנית ב']] את הבעיות והאתרגים הקשורים במגמות ה[[רעב]] ו[[תת תזונה]] בעולם.
בין אמצע 2006 ואמצע 2008 מחירי החיטה, האורז וגרעינים אחרים ומחירי הסויה התייקרו פי 3. ([[משבר המזון העולמי ב-2008]]) ההשפעה היתה עולמית אבל העניים ביותר נפגעו בצורה הקשה ביותר. העניים נאלצו להוציא 50-70% מהכנסתם על מזון. עבור אנשים עניים במדינות מתפתחות שקונים את הגרעינים בצורה ישירה, ההוצאות על מזון גדלו פי 3. ה[[משבר הכלכלי ב-2008]] הוביל להורדת המחירים, אבל הם נשראו מעל הרמות ההיסטוריות שלהן.
בעבר מחירי המזון עלו בצורה חדה בעבר בגלל אירועים נקודתיים כמו בעיה ביבולים בהודו עקב עונה לא מוצלחת. המשבר הנוכחי, לטענת בראון הוא תוצאה של מגמות ארוכות טוווח של מגבלות על הספקת המזון והגברת הביקוש.
המגבלות על הספקת המזון כוללות:
* מעט אדמות ברות עיבוד שעוד לא משתמשים בהם, אובדן אדמות חקלאות לטובת בנייה, תעשייה ושימושי קרקע אחראים.
* [[שאיבת יתר]] באקוויפרים ו[[המלחת מי תהום]], ירידה במפלסי [[מי תהום]], הקצאת יתר של נהרות להשקיה.
* האטה בגידול בפריון צמחי יבול.
* [[בליית קרקע]], [[מידבור|התפשטות המדבר]] עקב [[רעיית יתר]], [[חריש יתר]], ו[[בירוא יערות]].
הביקוש למזון גדל בגלל:
* [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]] ב-79 מיליון בני אדם בשנה.
* כ -3 מילאירד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.
* מזון מול דלק: הרחבת הייצור של [[דלק צמחי]] גורר [[מזון לעומת דלק|תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה]].
==ראו גם==
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
* [[תכנית ב' (ספר)]]
* [[ביטחון תזונתי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
{{חקלאות}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Epidemiology_of_malnutrition אפידמיולוגיה של תת תזונה] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:עוני]]