47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − + − − + − + − + − הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>.+ + + + + + + + + + − כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם. שורה 28:
שורה 35: − + + + + + + + + + + שורה 34:
שורה 50: − + − * [http://www.e-med.co.il/emed/new/Usersite/Presentations/depress041110/dafna_levinson.pdf דיכאון: שכיחות דיכאון בישראל ובעולם] ד"ר דפנה לוינסון, משרד הבריאות
אין תקציר עריכה
'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול.
'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול.
==אפידמיולוגיה==
==אפידמיולוגיה==
הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, וסיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בתוך שנה אחת הוא 3-5% לגברים ו8-10% לנשים. בישראל סובלים מדיכאון כ-5.5% מהאוכלוסייה (6.9% בקרב נשים לעומת 4.1% בקרב גברים)<ref>מיכל שפירא, [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/076/808.html חדש בישראל: תרופה צמחית נגד דיכאון], אתר nrg</ref>.
הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, וסיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בתוך שנה אחת הוא 3-5% לגברים ו8-10% לנשים.
שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים.אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. עם זאת, על פי מחקר שעשו מירנה וייסמן ועמיתיה, נמצא כי בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון דומה לאלו שאינן יהודיות, לעומת אחוז הגברים היהודים הלוקים בדיכאון שהינו כפול לעומת גברים שאינם יהודיים, ודומה לאחוז הנשים היהודיות{{הערה|שם=יובל|[[יורם יובל]], "סערת נפש", עמ' 252}}.
שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים. אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון.
הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון.
מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.
מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.
אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים, אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו.
אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים, אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. הדבר שונה בין מדינות, כאשר בארצות הברית לדוגמה התחלואה בדיכאון גבוה יותר בקרב צהירים, ובישראל הדבר פחות מובהק.<ref name="levinson2012"/>
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונמיות כמו חסרי בית.
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונמיות כמו חסרי בית.
==השפעות==
===דיכאון בישראל===
לפי טענה אחת, בישראל סובלים מדיכאון כ-5.5% מהאוכלוסייה (6.9% בקרב נשים לעומת 4.1% בקרב גברים)<ref>מיכל שפירא, [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/076/808.html חדש בישראל: תרופה צמחית נגד דיכאון], אתר nrg</ref>. לעומת זאת לפי ד”ר דפנה לוינסון, מ[[משרד הבריאות]] 10% מקרב האוכלוסיה הבוגרת חוותה דיכאון קליני לפחות פעם בחיים ו-6% חוו דיכאון כזה בשנה האחרונה. כמו כן 16% מהבוגרים חוו דיכאון או חרדה במהלך חייהם, ו-10% חוות זאת במהלך השנה האחרונה. <ref name="levinson2012">[http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012
</ref>
סקר שנערך בישראל בשנת 2007 בנושא תחושת דיכאון (לאו דווקא דיכאון קליני) מצא כי 16% מכלל האוכלוסייה הבוגרת דוברת העברית העידו כי חשו "דיכאון" או "תחושת דיכאון" במהלך השנה האחרונה. מתוכם, 53% שציינו שסבלו מדיכאון ציינו כי היה זה לתקופה של עד שבוע, 12% שבועיים-שלושה ו- 34% לפרק זמן של חודש ומעלה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
ברוב המדינות אחוז הלוקים בדיכאון גבוה פי 2 בקרב נים לעומת גברים. עם זאת , על פי מחקר שעשו מירנה וייסמן ועמיתיה, נמצא כי בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון דומה לאלו שאינן יהודיות, לעומת אחוז הגברים היהודים הלוקים בדיכאון שהינו כפול לעומת גברים שאינם יהודיים, ודומה לאחוז הנשים היהודיות{{הערה|שם=יובל|[[יורם יובל]], "סערת נפש", עמ' 252}}.
36% מהנשאלים בישראל ציינו כי הסיבה לדיכאון היא בעיה בזוגיות ובחיי המשפחה. אצל 35% היתה בעיה כלכלית, 22% בעיות בעבודה, 27% בעיה בריאותית, ו- 20% חשו דיכון עקב המצב בטחוני.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
49% מהסובלים מדיכאון פנו לעזרה כלשהי, 35% לעזרה לא מקצועית כגון חברים ומשפחה, ו – 28% לעזרה מקצועית כגון רופא פסיכולוג פסיכיאטר וכדומה. 74% מהנשאלים שסובלים מדיכאון ציינו כי הם אינם משתמשים בתרופות לדיכאון – כאשר 28% מהסיבה של חשש לתופעות לוואי.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
==סיבות לדיכאון==
==סיבות לדיכאון==
בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.
בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.
דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם לסרטן.
דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם לסרטן. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים. כאבים כמו כאבי פרקים, כאבי גב וכאבי ראש יכולים להעלות את הסיכוי לדיכאון ולחרדה פי 2 ויותר, וכך גם מחלות לב. גם אסטמה יכולה להעלות את הסיכוי לדיכאון ובמידה מסויימת גם סוכרת והשמנה. <ref name="levinson2012"/>
==השפעות==
16% מהישראלים שהעידו כי חשו בדיכאון, הפסידו בשל כך 2.84 ימי עבודה בשנה. ולמשק כולו, הדיכאון גורם לאיבוד של 170 אלף ימי עבודה בשנה. על פי[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עלות אובדן יום עבודה למשק הישראלי עומדת על כ-593 ש"ח. לפיכך דיכאון גורם למשק הישראלי הפסדים של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>.
כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.
הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית.<ref name="levinson2012"/>
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Major_depressive_disorder דיכאון קליני] בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Major_depressive_disorder דיכאון קליני] בויקיפדיה האנגלית
* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] , [[משרד הבריאות]], מרץ 2012
* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012
* [http://www.goodays.co.il/Magazin/206 2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30/05/2012
* [http://www.goodays.co.il/Magazin/206 2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30/05/2012
* [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08/03/07
* [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08/03/07
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]