שינויים

==פרק שני - הון ותהליך הצבר ההון==

==פרק שני - הון ותהליך הצבר ההון==

בתחילת פרק זה (תת פרקים א-ג) , המחברים מעבירים ביקורת על ההון בתאוריה הנאו קלאסית תוך אזכורה של [[מחלוקת קיימבריג' על ההון]]. בתת פרק ד' המחברים מסבירים את תאוריית הצבר ההון של מארקס המבוססת על תאוריית הערך של העבודה של ריקארדו,  ובתת פרק ה' הם תוקפים אותה. בפרק ו' הם תוקפים את הרעיון לפיו הון מובסס על דבר מה חומרי כשלהו - מכונות (לפי התאוריה הנאו קלאסית) או עבודה קפואה (לפי התאוריה הריקרדיאנית). בתתי פרקים ז-י"ח מנסים המחברים לתאר הסבר משלהם לגבי הצבר הון - התאוריה המוסדית של פריון חברתי וכוח פוליטי. (עמ' 68- 125). בתת פרק ט"ז המחברים מתארים שני משטרי הצבר - הרחבת הצבר מול העמקת הצבר. (עמ' 120).

בתחילת פרק זה (תת פרקים א-ג) , המחברים מעבירים ביקורת על ההון בתאוריה הנאו קלאסית תוך אזכורה של [[מחלוקת קיימבריג' על ההון]]. בתת פרק ד' המחברים מסבירים את תאוריית הצבר ההון של מארקס המבוססת על תאוריית הערך של העבודה של [[דייוויד ריקארדו]],  ובתת פרק ה' הם תוקפים אותה. בפרק ו' הם תוקפים את הרעיון לפיו הון מבבסס על דבר מה חומרי כלשהו - מכונות (לפי [[התאוריה הנאו קלאסית]]) או עבודה קפואה (לפי התאוריה [[דייוויד ריקארדו|הריקרדיאנית]]). בתתי פרקים ז-י"ח מנסים המחברים לתאר הסבר משלהם לגבי [[הצבר הון]] - [[התאוריה המוסדית]] של פריון חברתי וכוח פוליטי. (עמ' 68- 125). בתת פרק ט"ז המחברים מתארים שני משטרי הצבר - הרחבת הצבר מול העמקת הצבר. (עמ' 120).

===התיאוריה המקובלת אודות ההון===

===התיאוריה המקובלת אודות ההון===

=== הטיה צבאית  בארה"ב  ===

=== הטיה צבאית  בארה"ב  ===

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת הטיה צבאית בארה"ב (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארה"ב:

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת [[הטיה צבאית]] בארה"ב (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארה"ב:

# הראשון הוא הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה.  

# הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה.  

# השני הוא הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות .  

# הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשייתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות .  

# הקריטריון השלישי הוא שהמכירות הבטחוניות של תאגידים אלה להיות חלק משמעותי מסך כל מכירותיהם.  

# על המכירות הביטחוניות של תאגידים אלה להיות חלק משמעותי מסך כל מכירותיהם.  

# הקריטריון הרביעי הוא זמינות הנתונים הכספיים ויציבות יחסית בביצועים החשבונאיים לאורך זמן.  

# זמינות הנתונים הכספיים ויציבות יחסית בביצועים החשבונאיים לאורך זמן.  

קבוצת התאגידים העונים על 3 הקריטריונים הראשונים כוללת 20-25 תאגידים גדולים.  

קבוצת התאגידים העונה על שלושת הקריטריונים הראשונים כוללת 20-25 תאגידים גדולים.  

הקריטריון הרביעי מצמצם את הקבוצה ל-16 תאגידים. (ראו הערת שוליים)

הקריטריון הרביעי מצמצם את הקבוצה ל-16 תאגידים. (ראו הערת שוליים)

   

   

המחברים מציינים שקשה להעריך בצורה ישירה עד כמה תאגידים אלו תלויים בתקציבי ההגנה. לדוגמא בגלל אי פיצול הרווח של תאגידים אלו בין מכירות צבאיות או אזרחיות, או בגלל שעורי רווח שונים בין המכירות לשוק האזרחי ובין המכירות למשרד ההגנה. תחת זאת, החוקרים טעונים שאם אכן יש הטיה צבאית אזי מיקומם היחסי של  תאגידים מקבוצת 'הגרעין הבטחוני' בתוך הכלכלה הגדולה (500  התאגידים המובילים ברשימת פורצ'ן) יעלה במרוצת השנים.

המחברים מציינים שקשה להעריך בצורה ישירה עד כמה תאגידים אלו תלויים בתקציבי ההגנה. לדוגמה בגלל אי פיצול הרווח של תאגידים אלו בין מכירות צבאיות או אזרחיות, או בגלל שעורי רווח שונים בין המכירות לשוק האזרחי ובין המכירות למשרד ההגנה. תחת זאת, החוקרים טוענים שאם אכן יש הטיה צבאית אזי מיקומם היחסי של  תאגידים מקבוצת 'הגרעין הבטחוני' בתוך הכלכלה הגדולה (500  התאגידים המובילים ברשימת פורצ'ן) יעלה במרוצת השנים.

המחברים מוצאים כי בשנת 1967, כאשר הוצאות הבטחון של מלחמת ויטנאם היו קרובות לשיאן, קבוצת הגרעין תפסה 5.1% מכלל הרווחים של הכלכלה הגדולה וכי תאגיד טיפוסי של קבוצת הגרעין הרוויח פי 1.6 מהרווח הממוצע של תאגיד גדול. לאחר ירידה בשני המדדים האלו בתקופת קיצוץ ההוצאה הצבאית בתקופת ניקסון - פורד ישנה עליה מהירה בתקופת רייגן ועליה ממותנת לאחר מכן. ב1991 קבוצת הגרעין כולה רשמה אחוז רווח של 9.2% מכלל הכלכלה הגדולה, ורווח ממוצע של פי 2.9 בממוצע לאותה תקופה. מסקנת המחברים היא כי עוצמתה היחסית של קבוצת תאגידי הנשק עלתה, דווקא לאחר הנסיגה מויטנאם.

המחברים מוצאים כי בשנת 1967, כאשר הוצאות הבטחון של [[מלחמת וייטנאם]] היו קרובות לשיאן, קבוצת הגרעין תפסה 5.1% מכלל הרווחים של הכלכלה הגדולה וכי תאגיד טיפוסי של קבוצת הגרעין הרוויח פי 1.6 מהרווח הממוצע של תאגיד גדול. לאחר ירידה בשני המדדים האלו בתקופת קיצוץ ההוצאה הצבאית בתקופת ניקסון - פורד ישנה עליה מהירה בתקופת [[רונלד רייגן|רייגן]] ועליה ממותנת לאחר מכן. ב-1991 רשמה קבוצת הגרעין כולה אחוז רווח של 9.2% מכלל הכלכלה הגדולה, ורווח ממוצע של פי 2.9 בממוצע לאותה תקופה. מסקנת המחברים היא כי עוצמתה היחסית של קבוצת תאגידי הנשק עלתה, דווקא לאחר הנסיגה מוייטנאם.

===גלובליזציה והטיה צבאית===

===גלובליזציה והטיה צבאית===

בתת פרק ג' מנסים המחברים לקשור בין ההטיה הצבאית בארה"ב לבין שינוי מבני כלל-עולמי שבו יש ירידה מתמדת בעוצמתה היחסית של ארה"ב במשק העולמי, במיוחד ביחס למשקים של אירופה ויפאן.  

בתת פרק ג' מנסים המחברים לקשור בין ה[[הטיה צבאית|הטיה הצבאית]] בארה"ב לבין שינוי מבני כלל-עולמי שבו יש ירידה מתמדת בעצמתה היחסית של ארה"ב במשק העולמי, במיוחד ביחס למשקים של אירופה ויפן.  

לפי המחברים, ירידה זו בולטת במיוחד בענפי התעשייה בהם לארה"ב היתה בכורה מוחלטת במחצית הראשונה של המאה ה 20. לדוגמא בשנת 1960  התמ"ג  של ארה"ב גדול פי 1.5 מזה של יפן ושל 12 החברות בשוק האירופאי המשותף. בשנת 1992, התוצר המקומי של ארה"ב הגיע רק לכמחצית התמ"ג המשותף של מדינות אלה. בשנות ה 50 הייצוא האמריקני היה 20% מכלל היצוא העולמי, ובשנות ה90 הוא נפל לשיעור של 10%. בשנת 1960, מתוך 174 התאגידים הגדולים בעולם, ב15 ענפי תעשיה חשובים, 114  היו אמריקניים. בשנת 1990 נותרו רק 56 תאגידים אמריקניים כאלה.  

לפי המחברים, ירידה זו בולטת במיוחד בענפי התעשייה בהם לארה"ב היתה בכורה מוחלטת במחצית הראשונה של המאה ה 20. לדוגמא בשנת 1960  התמ"ג  של ארה"ב גדול פי 1.5 מזה של יפן ושל 12 החברות בשוק האירופאי המשותף. בשנת 1992, התוצר המקומי של ארה"ב הגיע רק לכמחצית התמ"ג המשותף של מדינות אלה. בשנות ה 50 הייצוא האמריקני היה 20% מכלל היצוא העולמי, ובשנות ה90 הוא נפל לשיעור של 10%. בשנת 1960, מתוך 174 התאגידים הגדולים בעולם, ב15 ענפי תעשיה חשובים, 114  היו אמריקניים. בשנת 1990 נותרו רק 56 תאגידים אמריקניים כאלה.  

על פי המחברים: "השינויים המבניים האלה הובילו לכך שתאגידים גדולים בארה"ב - אשר במחצית הראשונה של המאה העשרים שלטו ללא עוררין בענפים אזרחיים בעולם - מצאו עצמם, ברבע האחרון של המאה העשרים, עומדים נוכח תחרות בינלאומית הולכת וגוברת מצד פירמות אירופאיות, יפאניות ואפילו קוריאניות. הם נאלצו לסגת, לפחות זמנית, לעבר תחומים שנשענו על תקציבי ממשלה, כמו חלל, אטום, ציוד רפואי, וטכנולוגיה צבאית." (עמ' 318)

על פי המחברים: "השינויים המבניים האלה הובילו לכך שתאגידים גדולים בארה"ב - אשר במחצית הראשונה של המאה העשרים שלטו ללא עוררין בענפים אזרחיים בעולם - מצאו עצמם, ברבע האחרון של המאה העשרים, עומדים נוכח תחרות בינלאומית הולכת וגוברת מצד פירמות אירופאיות, יפניות ואפילו קוריאניות. הם נאלצו לסגת, לפחות זמנית, לעבר תחומים שנשענו על תקציבי ממשלה, כמו חלל, אטום, ציוד רפואי, וטכנולוגיה צבאית." (עמ' 318)

=== ייצוא נשק מארה"ב ===

===ייצוא נשק מארה"ב===

על פי המחברים, במשך השנים, ובעיקר בעידן שלאחר נפילת ברה"מ, היה קושי גדל והולך להצדיק הוצאות בטחוניות גבוהות. כדי להפחית את אי היציבות ברווחים, נאלצו פירמות הנשק לייצא את תוצרתן למוקדי מתיחות צבאיים, דבר שהוביל לגלובליזציה ומסחור של עסקי הנשק.  

על פי המחברים, במשך השנים, ובעיקר בעידן שלאחר נפילת בריה"מ, היה קושי גדל והולך להצדיק הוצאות בטחוניות גבוהות. כדי להפחית את אי היציבות ברווחים, נאלצו פירמות הנשק לייצא את תוצרתן למוקדי מתיחות צבאיים, דבר שהוביל לגלובליזציה ומסחור של עסקי הנשק.  

בתחילת תת פרק ד' של הפרק השישי טוענים המחברים כי בניגוד לדעה מקובלת, חשיבותו של ייצוא הנשק עבור פירמות הנשק הלכה וגדלה, מרמה של 6.5% מסך הקניות המקומיות, ב-1963, לרמה של 40% ב-1998. המחברים מנסים לעמוד את החשיבות היחסית של הרווחים מייצוא עבור פירמות הנשק, ומהערכה של 12% בשנת 1964, הם מגיעים להערכה של 40-45%  ב1996.  

בתחילת תת פרק ד' של הפרק השישי טוענים המחברים כי בניגוד לדעה מקובלת, חשיבותו של ייצוא הנשק עבור פירמות הנשק הלכה וגדלה, מרמה של 6.5% מסך הקניות המקומיות, ב-1963, לרמה של 40% ב-1998. המחברים מנסים לעמוד את החשיבות היחסית של הרווחים מייצוא עבור פירמות הנשק, ומהערכה של 12% בשנת 1964, הם מגיעים להערכה של 40-45%  ב1996.  

בהמשך תת פרק זה המחברים טוענים כי המוקד הגיאוגרפי של יבוא הנשק העולמי זז עם השנים:  ב-1963 49% נמכר לנאט"ו, בשנים 1965-73, 35% מייבוא הנשק העולמי עבר למזרח אסיה, ובשנים 1974-1989 36% עד 32% מייבוא הנשק זרם למזרח התיכון. בנוסף לכך טוענים המחברים כי צורת מימון הנשק עברה שינוי -  במקום מענקים מטעם ממשלת ארה"ב, (ממימון של 61% מהייצוא הצבאי בשנות השישים לפחות משליש בשנות התשעים), המדינות שייבאו נשק היו צריכות לשלם בעובר הנשק שנקנה.

בהמשך תת פרק זה המחברים טוענים כי המוקד הגיאוגרפי של יבוא הנשק העולמי זז עם השנים:  ב-1963 49% נמכר לנאט"ו, בשנים 1965-73, 35% מייבוא הנשק העולמי עבר למזרח אסיה, ובשנים 1974-1989 36% עד 32% מייבוא הנשק זרם למזרח התיכון. בנוסף לכך טוענים המחברים כי צורת מימון הנשק עברה שינוי -  במקום מענקים מטעם ממשלת ארה"ב, (ממימון של 61% מהייצוא הצבאי בשנות השישים לפחות משליש בשנות התשעים), המדינות שייבאו נשק היו צריכות לשלם בעובר הנשק שנקנה.

"התוצאה היתה, שתאגידי הנשק המובילים בארה"ב - אשר בעבר נשענו בעיקר על התקציב הבטחוני המקומי, ועל סיוע החוץ של הממשל במימון ייצוא הנשק - הפכו לתלויים, באופן גובר, בכושר ההכנסה של עסקי הנפט במזרח התיכון." (עמ' 326).  

"התוצאה היתה, שתאגידי הנשק המובילים בארה"ב - אשר בעבר נשענו בעיקר על תקציב הבטחון המקומי ועל סיוע החוץ של הממשל במימון ייצוא הנשק - הפכו לתלויים, באופן גובר, בכושר ההכנסה של עסקי הנפט במזרח התיכון." (עמ' 326).  

 

===יתר תתי הפרקים של פרק 6===

===יתר תתי הפרקים של פרק 6===

בתתי הפרקים הבאים של פרק 6, מנסים המחברים להראות כי תלות זו לא היתה חד-צדדית אלא היוותה בסיס לקואליציה רב צדדית: קואליציה של עסקי נשק ונפט.

בתתי הפרקים הבאים של פרק 6, מנסים המחברים להראות כי תלות זו לא היתה חד-צדדית אלא היוותה בסיס לקואליציה רב צדדית: קואליציה של עסקי נשק ונפט.

==פרק שביעי - ממשקיעים זרים להון טרנס לאומי==

==פרק שביעי - ממשקיעים זרים להון טרנס לאומי==

* משקיעים זרים ומשקיעים מוסדיים.

* משקיעים זרים ו[[משקיעים מוסדיים]].

*  הכלכלה החדשה.  

*  הכלכלה החדשה.  

* משקיעי "תהליך השלום", עסקי התקשורת החדשים.  

* משקיעי "[[תהליך השלום]]", עסקי התקשורת החדשים.  

* קפטליזם טרנסלאומי וטכנולוגיה ישראלית.  

* [[קפיטליזם טרנסלאומי]] וטכנולוגיה ישראלית.  

* סוף הדרך: הצבר עולמי והתרוששות מקומית.

* סוף הדרך: [[הצבר עולמי]] והתרוששות מקומית.

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

הקרטריון הרביעי של ביכלר וניצן להתבוננות בתאגידי נשק, יוצר בעיה בניתוח שלהם. אם מסתכלים לאורך זמן במשק קפיטליסטי, חלק  מהפירמות יתמזגו לתוך פירמות אחרות או יפשוט את הרגל, והענף יהיה יותר ריכוזי, דבר זה מתרחש בשווקים רבים - לדגומה שוק המזון או שוק הצמיגים. הסביבה לכך אינה ברורה מספיק ויש תאוריות שונות לגבי זה. אבל אם נסתכל רק בפירמות בעלות ביצואים בטווח הארוך ויציבות חשובונאית, אנו עלולים להסתכל רק בפירמות ששרדו, ולכן "בלעו" את נתחי השוק של פירמות אחרות, ודבר זה יצור רושם כאילו פירמות אלו גדלו יחסית לשאר הפירמות הגדולות במשק - שהתנאי של יציבות פיננסית לאורך זמן לא חל עליהן. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 02:36, 3 יוני 2006 (CDT)

הקריטריון הרביעי של ביכלר וניצן להתבוננות ב[[תאגידי נשק]], יוצר בעיה בניתוח שלהם. אם מסתכלים לאורך זמן במשק קפיטליסטי, חלק  מהפירמות [[מיזוגים ורכישות|יתמזגו]] לתוך פירמות אחרות או יפשטו את הרגל, והענף יהיה יותר [[ריכוזיות|ריכוזי]], דבר זה מתרחש בשווקים רבים - לדוגמה, שוק המזון או שוק הצמיגים. הסיבה לכך אינה ברורה מספיק ויש תאוריות שונות לגבי זה. אבל אם נסתכל רק בפירמות בעלות ביצועים בטווח הארוך ויציבות [[חשבונאות|חשבונאית]], אנו עלולים להסתכל רק בפירמות ששרדו, ולכן "בלעו" את נתחי השוק של פירמות אחרות, ודבר זה יצור רושם כאילו פירמות אלו גדלו יחסית לשאר הפירמות הגדולות במשק - שהתנאי של יציבות פיננסית לאורך זמן לא חל עליהן. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 02:36, 3 יוני 2006 (CDT)

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==