שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 97 בתים ,  18:06, 14 בדצמבר 2012
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''שיטת השוברים בחינוך''' היא שיטה כלכלית המיועדת להבטיח חופש מקסימלי להורים בבחירת החינוך אותו הם מייעדים לילדיהם. השיטה פורטה על ידי הכלכלן [[מילטון פרידמן]] (בספרו "החופש לבחור") והוצגה גם כפתרון לבעיית איכות החינוך בחינוך הציבורי.
+
'''שיטת השוברים בחינוך''' היא שיטה כלכלית המיועדת להבטיח [[חופש]] מקסימלי להורים בבחירת ה[[חינוך]] אותו הם מייעדים לילדיהם. השיטה פורטה על ידי הכלכלן [[מילטון פרידמן]] (בספרו "[[החופש לבחור]]") והוצגה גם כפתרון לבעיית איכות החינוך בחינוך הציבורי.
   −
על פי השיטה, יחולק תקציב החינוך הכולל למספר הילדים בגיל החינוך-חינם, והתקציב לכל ילד יוענק להורי התלמיד בצורת שובר תשלום, אותו הם יוכלו להעביר לכל בית ספר שבו יבחרו. במסגרת השיטה, יופחת מאוד הפיקוח הממשלתי על בתי הספר, ובתי ספר יוכלו להיפתח ולהתקיים עם מעט מאוד פיקוח ממשלתי. כך, הפיקוח עובר לצרכני ההוראה - ההורים.
+
על פי השיטה, יחולק תקציב החינוך הכולל למספר הילדים בגיל החינוך-חינם, והתקציב לכל ילד יוענק להורי התלמיד בצורת שובר תשלום, אותו הם יוכלו להעביר לכל בית ספר שבו יבחרו. במסגרת השיטה, יופחת מאוד ה[[פיקוח ממשלתי|פיקוח הממשלתי]] על בתי הספר, ובתי ספר יוכלו להיפתח ולהתקיים עם מעט מאוד פיקוח ממשלתי. כך, הפיקוח עובר לצרכני ההוראה - ההורים.
   −
לטענת פרידמן, מידת החופש בבחירת שיטת החינוך גדלה מאוד בניהול הכלכלי של שיטת השוברים: הורים התומכים בשיטות חינוך מיוחדות לא יצטרכו לפנות לחינוך פרטי ובכך לוותר על המימון הממשלתי הבא מכיסיהם. ייפתחו בתי ספר המתמקצעים בסוגי ילדים מסויימים או בסוגי הוראה מסוימים, וייפתחו בתי ספר הכוללים מעט מאוד תלמידים או הרבה תלמידים, עם אינטגרציה רבה או אינטגרציה מועטת, וההורים יוכלו לבחור לאן ברצונם לשלוח את ילדיהם. כל אחד יוכל להקים בית ספר, והיחידים שיקבעו אם ברצונם לתמוך בבית הספר ולשלוח אליו ילדים הם ההורים עצמם.
+
לטענת פרידמן, מידת החופש בבחירת שיטת החינוך גדלה מאוד בניהול הכלכלי של שיטת השוברים: הורים התומכים בשיטות חינוך מיוחדות לא יצטרכו לפנות ל[[חינוך פרטי]] ובכך לוותר על המימון הממשלתי הבא מכיסיהם. ייפתחו בתי ספר המתמקצעים בסוגי ילדים מסוימים או בסוגי הוראה מסוימים, וייפתחו בתי ספר הכוללים מעט מאוד תלמידים או הרבה תלמידים, עם [[אינטגרציה]] רבה או מועטה, וההורים יוכלו לבחור לאן ברצונם לשלוח את ילדיהם. כל אחד יוכל להקים בית ספר, והיחידים שיקבעו אם ברצונם לתמוך בבית הספר ולשלוח אליו ילדים הם ההורים עצמם.
   −
יישום השיטה אינו דורש סגירה של כל בתי הספר הממלכתיים הקיימים - לטענת פרידמן, בתי הספר הללו ייאלצו להעלות את רמתם ולהתחרות עם בתי הספר החדשים. בית ספר שלא יצליח להתקיים, יימכר או יועבר לידי עמותות שינסו לקיים אותו תוך תחרות עם בתי הספר הפרטיים.
+
יישום השיטה אינו דורש סגירה של כל בתי הספר הממלכתיים הקיימים - לטענת פרידמן, בתי הספר הללו ייאלצו להעלות את רמתם ו[[תחרות|להתחרות]] עם בתי הספר החדשים. בית ספר שלא יצליח להתקיים, יימכר או יועבר לידי [[עמותה|עמותות]] שינסו לקיים אותו תוך [[תחרות]] עם בתי הספר הפרטיים.
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
סוג אחד של ביקורת על שיטה זו בא מהימין, שחושש ששיטה זו תגרום להשפעה ממשלתית על תכנים של מערכות חינוך פרטיות.  
+
סוג אחד של ביקורת על שיטה זו בא מה[[ימין פוליטי|ימין]], שחושש ששיטה זו תגרום להשפעה ממשלתית על תכנים של מערכות חינוך פרטיות.  
   −
סוג אחר של ביקורת הוא ביקורת כלכלית על קיום שיטת שוברים לצד שיטה ציבורית רגילה, משום שנטען שהיא סוג של Cream skimming ([[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). במצב כזה, בתי ספר עם שוברים יכולים לקיים מדיניות מפלה שתקבל רק את התלמידים החזקים יותר, ותמנע מלהכניס תלמידים עניים יותר, או שסובלים מבעיות לימוד או בעיות התנהגות. תלמידים אלה ישארו במערכת הציבורית ואילו ציבור התלמידים החזק יעבור למערכת השוברים, דבר שיגרום להחלשת המערכת הציבורית ולחיזוק מערכת בתי הספר בעלי השוברים.  
+
סוג אחר של ביקורת הוא ביקורת כלכלית על קיום שיטת שוברים לצד שיטה ציבורית רגילה, משום שנטען שהיא סוג של Cream skimming ([[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). במצב כזה, בתי ספר עם שוברים יכולים לקיים [[מדיניות מפלה]] שתקבל רק את התלמידים החזקים יותר, ותמנע מלהכניס תלמידים עניים יותר, או שסובלים מבעיות לימוד או בעיות התנהגות. תלמידים אלה יישארו ב[[מערכת הציבורית]] ואילו ציבור התלמידים החזק יעבור למערכת השוברים, דבר שיגרום להחלשת המערכת הציבורית ולחיזוק מערכת בתי הספר בעלי השוברים.  
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
230

עריכות

תפריט ניווט