שינויים

==מגבלות נוספות==

==מגבלות נוספות==

במאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. לפי המאמר, ב[[כלכלה בת קיימא]] אסור שזרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

במאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. לפי המאמר, ב[[כלכלה בת קיימא]] אסור שזרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.

 

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם.  בכל שנה ישראל נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפקוה העולמית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005, וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד [[ערד]] שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. [http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf]

==ראו גם==

==ראו גם==