שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 316 בתים ,  17:34, 15 בנובמבר 2012
שורה 8: שורה 8:     
==אסון מלתוסיאני ברואנדה==
 
==אסון מלתוסיאני ברואנדה==
[[ג'ארד דיימונד]], בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מביא את רצח העם ברונאדה כמקרה שהתרחש לא רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכולוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין לדוגמה כי היו בני הוטו שנטבחו גם הם (על ידי בני הוטו) גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
+
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברונאדה לא הרתחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכולוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
   −
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חלקאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו צפיפות אוכלוסין גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  
+
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חלקאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  
   −
דברים אלו התווספו לקשיים אחרים שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות (terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]], כמו גם קשיים בינלואמיים בשוק הקפה הובילה ל[[עוני]] קיצוני ולסף רעב. גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  
+
דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  
   −
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב- 1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ4.9 ל5.3, כך שאדם אחד התפרנס מ-ארבע חמישיות הדונם ב1988 ובפחות מזה ב1993.  
+
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל5.3, כך שאדם אחד התפרנס מ-ארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב1993.  
   −
העוני גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בני בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה אלמנותה שבאופן מסורתי צריכות לקבל תמיכה מבני משפחתה של בעלה לשעבר לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה גוויעה ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ופירוק מערכות תמיכה חברתיות.  
+
העוני גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בין בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה על פי המסורת, אלמנות צריכות לקבל תמיכה מבני המשפחה של בעלה לשעבר. אלא שאלמנות וילדיהן לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה מוות ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ולפירוק מערכות תמיכה חברתיות.  
   −
העוני הגדל הוביל מצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים - בעיקר העניים יותר נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד) שהיתה להם הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים.  
+
העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  
   −
המחקר הבלגי מצא כי באיזור זה לפחות 5.4% מהאכולוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד. השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים,; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המילציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  
+
המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאכולוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  
   −
מכן הסיקו החוקרים ודיימונד כי הרציחות בחבל קנאמה היתה על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון מצד אחד, ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ול"סגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
+
מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
    
==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==
 
==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

תפריט ניווט