שינויים

[[תמונה:Confined-animal-feeding-operation.jpg|left|thumb|300px|פרות בחווה תעשייתית בארצות הברית]]

[[תמונה:Confined-animal-feeding-operation.jpg|left|thumb|300px|פרות בחווה תעשייתית בארצות הברית]]

לתעשיות המגדלות חיות לשם ייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב יש [[השפעות סביבתיות]] חזקות.

לתעשיות המגדלות בעלי חיים לשם ייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב יש [[השפעות סביבתיות]] חזקות.

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומה נכבדת ל[[הרס הקרקע]], ל[[שינויי אקלים]], ל[[זיהום אוויר]], ל[[זיהום מים]], ל[[משבר המים העולמי|מחסור במים]], ול[[הקטנת המגוון הביולוגי]]. על פי הדו"ח, משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות של משקי-חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומה נכבדת ל[[הרס הקרקע]], ל[[שינויי אקלים]], ל[[זיהום אוויר]], ל[[זיהום מים]], ל[[משבר המים העולמי|מחסור במים]], ול[[הקטנת המגוון הביולוגי]]. על פי הדו"ח, משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  

==הרס קרקעות==

==הרס קרקעות==

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי ב[[קרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סה"כ כ-70% משטחי החקלאות, ו-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי ב[[קרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סה"כ כ-70% משטחי החקלאות, ו-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת [[חקלאות כרות והבער]]. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.

==שינויי אקלים==

==שינויי אקלים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[גזי חממה]], [[התחממות עולמית]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[גזי חממה]], [[התחממות עולמית]]}}

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש]]

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש]]

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האום, השפעה זו גדולה יותר מאשר סקטור התחבורה.  

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]],GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]],GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ו[[למדבור]], גורמת לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ול[[מדבור]], גורמת לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

==זיהום אוויר==

==זיהום אוויר==

משק החי אחראי לפליטת 64% מה[[אמוניה]] לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת [[גשם חומצי]] ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.

משק החי אחראי לפליטת 64% מה[[אמוניה]] לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת [[גשם חומצי]] ולהעלאת רמת החומציות ב[[מערכות אקולוגיות]].

==זיהום מים==

==זיהום מים==

החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס [[שוניות אלמוגים]] ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחיפתם של זבל בע"ח, [[אנטיביוטיקה]] והורמונים, כימיקלים, [[דשן|דשנים]] ו[[חומרי הדברה]] שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם.  

החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס [[שוניות אלמוגים]] ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחף של זבל בע"ח, [[אנטיביוטיקה]] והורמונים, כימיקלים, [[דשן|דשנים]] ו[[חומרי הדברה]] שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם.  

אין בנמצא נתונים עולמיים, אך בארצות הברית, משק החי אחראי ל-55% מ[[סחף|בליית הקרקע]], ל-37% מהשימוש ב[[חומרי הדברה]], ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מ[[מחזור הזרחן|הזרחן]] ו[[מחזור החנקן|החנקן]] הנשטפים למים מתוקים.

אין בנמצא נתונים עולמיים, אך בארצות הברית, משק החי אחראי ל-55% מ[[סחף|בליית הקרקע]], ל-37% מהשימוש ב[[חומרי הדברה]], ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מ[[מחזור הזרחן|הזרחן]] ו[[מחזור החנקן|החנקן]] הנשטפים למים מתוקים.

==התפתחות חיידיקים עמידים==

==התפתחות חיידיקים עמידים==

{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}

{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}

על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקיה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאטניביוטיקה בקרב האוכלוסיה הבריאה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html]

על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאטניביוטיקה בקרב האוכלוסיה הבריאה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html]

==מחסור במים==

==מחסור במים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]], [[שימור מזון ללא מקרר חשמלי]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]], [[שימור מזון ללא מקרר חשמלי]]}}

נושא שלא מופיע בדוח (?) הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).  

נושא שלא מופיע בדו"ח (?) הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).  

בנוסף חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר.  

חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר. מזונות צמחיים עלולים גם הם לדרוש קירור, במיוחד מזונות שמוגשים שלא בעונתם, או במרחק רב או מזון מעובד. ראו גם [[מזון מקומי]].  

בשר ומזון מהחי הם מרכיבים מרכזיים בתעשיית [[מזון מהיר|המזון המהיר]] שלה השלכות סביבתיות וחברתיות רבות בפני עצמה כמו עידוד [[פרבור]], פגיעה בבריאות, הרחבת [[אי שוויון כלכלי]] וכמות נכבדת של אשפה.

 

בשר ומזון מהחי הם מרכיבים מרכזיים בתעשיית [[מזון מהיר|המזון המהיר]] שלה השלכות סביבתיות משל עצמה כמו עידוד [[פרבור]] וכמות נכבדת של אשפה.

==הערכות של השפעה אישית==

==הערכות של השפעה אישית==

* 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.

* 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.

במילים אחרות - בשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה טבעונית (5% לגרעינים, 1% פירות ו 1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה צמחונית (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. <ref>[http://egj.lib.uidaho.edu/egj09/palmer1.html]</ref>. כפי שאפשר לראות גם המנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי הזיהום וניצול המשאבים הקשורים בפעילות אנושית.  

מתוך כך יוצא שבשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה [[טבעונות|טבעונית]] (5% לגרעינים, 1% פירות ו 1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. <ref>[http://egj.lib.uidaho.edu/egj09/palmer1.html]</ref>. כפי שאפשר לראות גם המנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי ה[[זיהום]] ו[[משאבים מתכלים|ניצול המשאבים]] הקשורים בפעילות אנושית.  

מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים [http://www.ualberta.ca/ERSC/Handbook/section4/food.htm כאן] ו[http://www.rprogress.org/newprojects/ecolFoot/faq/index.html#food כאן]

מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים [http://www.ualberta.ca/ERSC/Handbook/section4/food.htm כאן] ו[http://www.rprogress.org/newprojects/ecolFoot/faq/index.html#food כאן]

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

==ביקורת==

==ביקורת==

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבתיים]] ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  

דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי.

דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]]

* [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]]

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]