47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 25:
שורה 25: − + + +
←הפרעה למחזור הזרחן והחנקן העולמיים
הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008).
הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008).
[[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הדרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית.
[[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הדרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית.
המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחון יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על מערכות אקולוגיות שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשינהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הזיסה להשאיר אותם כגבול אחד במאמר זה נובעת בעיקר מקשרי הגומלים הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים תת מערכות של כדור הארץ.
ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==