שינויים

'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו [[תעשייה]] צריכה ויכולה להיות [[קיימות|בת קיימא]], כלומר תעשייה שמסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. על פי הרעיונות של שיטת [[מעריסה לעריסה]] וניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]] תעשייה כזו צריכה להשתמש ב[[אנרגיה מתחדשת]] כמקור כוח, להמנע מליצור [[זיהום]], עליה להשתמש ב[[משאבים מתחדשים]] בקצב ובאופן שישמור על משאבים אלה, ועליה להקטין מאד את קצב השימוש ב[[משאבים מתכלים]] או להשתמש במשאבים אלה באופן מחזורי כשהיא דואגת להיות חלק ממעגל סגור של הכלכלה.  

'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו [[תעשייה]] צריכה ויכולה להיות [[קיימות|בת קיימא]], כלומר תעשייה שמסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. על פי הרעיונות של שיטת [[מעריסה לעריסה]] וניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]] תעשייה כזו צריכה להשתמש ב[[אנרגיה מתחדשת]] כמקור כוח, להמנע מליצור [[זיהום]], עליה להשתמש ב[[משאבים מתחדשים]] בקצב ובאופן שישמור על משאבים אלה, ועליה להקטין מאד את קצב השימוש ב[[משאבים מתכלים]] או להשתמש במשאבים אלה באופן מחזורי כשהיא דואגת להיות חלק ממעגל סגור של הכלכלה.  

== רקע==

== השפעות התעשייה על הסביבה והחברה==

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת. תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה.  

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת. תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

* [[זיהום תעשייתי]] מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: בעובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא.  

* '''[[זיהום תעשייתי]]'''. זיהום זה מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: בעובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או הפסולת של [[מחזור חיי המוצר]] מוטמנת.  

* [[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]  - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* '''[[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]''' - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* [[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם. לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  

* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  

בצד היבטים טכנים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

בצד היבטים פיזיים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח]] פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של הצרכנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח]] פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים ונגפעים מכך גם מבחינה כלכלית כמו לדוגמה הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים ונגפעים מכך גם מבחינה כלכלית כמו לדוגמה הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

*מבנה רווח המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל את היצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  

התעשייה הקווית מסתמכת על [[דלק מחצבי]] ומאגרים מתכלים ובשל כך היא פגיעה (יש לה בעיות [[חוסן]]) אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים מתייקרים.

* [[שיא תפוקת הנפט]] ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]]. השפעות התייקרות האנרגיה הן ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים, צמצום המסחר הבינלאומי,  פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.  

התעשייה הקווית יכולה להפגע במספר צורות בגלל תהליכים סביבתיים וחברתיים ובגלל משברים שהם עלולים ליצור. השאלה כמה התעשייה עמידה לזעזועים סביביתיים וחברתיים היא מה מידת ה[[חוסן]] הסביבתי- חברתי שלה.

* משבר כלכלי עולמי בגלל פגיעות של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף פיאט]] למשבר כלכלי-פיזי שיכול לנבוע משיא הפקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]].  

 

* התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]].  

התעשייה כיום מסתמכת על [[דלק מחצבי]] ומאגרים מתכלים ודבר זה מהווה נקודת תורפה של התעשייה. אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים יתייקרו בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]], יהיו לכך מספר השלכות על התעשייה הן בהקשר של תשומות חומריות, הן בהקשר של ביקושים מצד צרכנים והן בהקשר של אקלים כלכלי ולחצים מצד המדינה, עובדים, צרכנים, בנקים וכו'.  

* התייקרות מוצרי חקלאות (ובעקבות כך פגיעה בשכר הראלי של העובדים או בחומרי גלם).  

 

ההשפעות התקיירות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוע יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.  

 

התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי ההחלקאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחייה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הראלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.

 

ירידה בשכר הראלי של עובדים גוררת נכונות גבוה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.

 

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו משיא תפוקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.

 

 

התייקרות אנרגיטת גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.

==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==

==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==