שינויים

'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו [[תעשייה]] צריכה ויכולה להיות [[קיימות|בת קיימא]].

'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו [[תעשייה]] צריכה ויכולה להיות [[קיימות|בת קיימא]], כלומר תעשייה שמסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. על פי הרעיונות של שיטת [[מעריסה לעריסה]] וניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]] תעשייה כזו צריכה להשתמש ב[[אנרגיה מתחדשת]] כמקור כוח, להמנע מליצור [[זיהום]], עליה להשתמש ב[[משאבים מתחדשים]] בקצב ובאופן שישמור על משאבים אלה, ועליה להקטין מאד את קצב השימוש ב[[משאבים מתכלים]] או להשתמש במשאבים אלה באופן מחזורי כשהיא דואגת להיות חלק ממעגל סגור של הכלכלה.  

== רקע==

== רקע==

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת.  

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת. תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

* [[זיהום תעשייתי]] מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע הן בסביבה, והן בעובדים, שכני מפעלים ובצרכנים.  

* [[זיהום תעשייתי]] מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: בעובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא.  

* [[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]  - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל והובלת חומרי גלם אל מפעלים ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* [[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]  - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* [[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם .  

* [[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם. לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  

בצד היבטים טכנים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה ועל מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה:

בצד היבטים טכנים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

* התעשייה כיום היא מוטת רווח פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של הצרכנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח]] פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של הצרכנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  

* דבר זה מוביל ל[[השפעות חיצוניות]] - מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל "סיבסוד" מגורמים אחרים.  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים ונגפעים מכך גם מבחינה כלכלית כמו לדוגמה הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

*בנוסף לכך, הדגש על מכירת מוצרים מוביל את היצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו.  

*מבנה רווח המבוסס על מכירת מוצרים מוביל את היצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

* [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל , והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  

* היבטים אלה מועודדים את בעלי העסקים של התעיישה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  

התעשייה הקוית מסתמכת על דלק מחצבי ומאגרים מתכלים ובשל כך היא פגיעה (יש לה בעיות [[חוסן]]) אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים מתייקרים.  

התעשייה הקווית מסתמכת על [[דלק מחצבי]] ומאגרים מתכלים ובשל כך היא פגיעה (יש לה בעיות [[חוסן]]) אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים מתייקרים.  

* [[שיא תפוקת הנפט]] ובעקבותיו שיאי אנרגיה אחרים [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]]. והשפעותיו - ייקור הייבוא והיצוא, וצמצום שלהם, פגיעה בגלובליזציה ופיתוח כלכלות מקומיות יותר.  

* [[שיא תפוקת הנפט]] ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]]. השפעות התייקרות האנרגיה הן ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים, צמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.  

* משבר כלכלי עולמי בגלל פגיעות של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] למשבר כלכלי-פיזי שינבע משיא האנרגיה עליו.  

* משבר כלכלי עולמי בגלל פגיעות של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף פיאט]] למשבר כלכלי-פיזי שיכול לנבוע משיא הפקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]].  

* התייקרות של חומרי גלם, במיוחד של [[משאבים מתכלים]].  

* התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]].  

* התייקרות מוצרי חקלאות (ובעקבות כך פגיעה בשכר הראלי של העובדים).  

* התייקרות מוצרי חקלאות (ובעקבות כך פגיעה בשכר הראלי של העובדים או בחומרי גלם).  

==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==

==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==

* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.  

* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.  

* מבחינת עיצוב המוצים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]

* מבחינת עיצוב המוצים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]

* התבססות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה בישראל.  

* התבססות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה.  

* קביעת יעדי מאקרו לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.  

* קביעת יעדי [[מאקרו כלכלה|מאקרו]] לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.  

* שימוש ב[[מס פיגובינאי]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום \  ופגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה".  

* שימוש ב[[מס פיגובינאי]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום \  או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.  

* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות, ייתכן על רקע חיכוחים צבאיים - כלי נשק ומערכות נשק, תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים ויעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה.  

* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות, ייתכן על רקע חיכוחים צבאיים - כלי נשק ומערכות נשק, תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים ויעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה.  

* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים מכוונים למשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.  

* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.  

* הקטנה דרסטית בקצב הניצול אוצרות טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

* הקטנה דרסטית בקצב הניצול אוצרות טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא|*]]

[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא|*]]

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]