שינויים

==בעיות בניתוח נאו קלאסי לגבי בעיות סביבה==

==בעיות בניתוח נאו קלאסי לגבי בעיות סביבה==

# הפרדה בין זרם למאגר. הסיפור הנאו קלאסי מתייחס רק לבעית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.  

# הפרדה בין זרם למאגר. הסיפור הנאו קלאסי מתייחס רק לבעית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.

# אי רברסביליות. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה בינהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של התרמודינמיקה, שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנתרופיה, והפרדה בינהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

# זמן. אם יש קצב בו האגם מטהר את עצמו (בהנחה האופטימית שהזיהום אכן מיטהר ולא מחלחל או מגיע למקום אחר בו יגרום לבעיות נוספות). אזי רק זיהום מתחת לרמה של קצב זה תוותר יציבה. אחרת, כמות הזיהום באגם תלך ותגדל.  

# אי רברסביליות. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה בינהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]], שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנתרופיה, והפרדה בינהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

# אי וודאות. המודל הנאו קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

# אי וודאות. המודל הנאו קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

##ראשית, גם אם היינו יודעים לתמחר את המשאב הסביבתי, איננו יודעים את הנקודה שבה זיהום נוסף יגרום לו נזק בלתי הפיך (אי וודאות בערך הקריטי של המאגר).

##ראשית, גם אם היינו יודעים לתמחר את המשאב הסביבתי, איננו יודעים את הנקודה שבה זיהום נוסף יגרום לו נזק בלתי הפיך (אי וודאות בערך הקריטי של המאגר).

## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  

## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  

##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב בינהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  

##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב בינהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.  

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==