47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 45:
שורה 45: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''אקולוגיה''' (Ecology) היא מכלול היחסים בין היצורים החיים לסביבתם, על מכלול מרכיביהם וכן הכינוי לתחום המחקר המדעי שחוקר יחסים אלה.
'''אקולוגיה''' (Ecology) היא מכלול היחסים בין היצורים החיים לסביבתם, על מכלול מרכיביהם וכן הכינוי לתחום המחקר המדעי שחוקר יחסים אלה.
[[קובץ:Ecoecolfigure1.jpg|ממוזער|350px|יער ונחל בניו-האמפשייר, ארצות הברית. דוגמה ל[[מערכת אקולוגית]] הנחקרת במסגרת האקולוגיה]]
תחום המחקר האקולוגי חוקר את התפוצה ודפוסי ההתנהגות של יצורים החיים (כולל מיקרו אורגניזמים, צמחים, פטריות, ובעלי חיים - ובכלל זה האדם) ובעיקר האינטראקציות בין היצורים השונים ובין ה[[סביבה הטבעית]] שלהם. הסביבה של ייצור חי כוללת תכונות פיזיות '''א-ביוטיות''' כמו עוצמת קרינת השמש, האקלים, ותנאים גאולוגים, וכן היא כוללת את [[המערכת האקולוגית]] '''ביוטית''' שנוצרת על ידי ייצורים חיים החולקים את אותו בית גידול.
תחום המחקר האקולוגי חוקר את התפוצה ודפוסי ההתנהגות של יצורים החיים (כולל מיקרו אורגניזמים, צמחים, פטריות, ובעלי חיים - ובכלל זה האדם) ובעיקר האינטראקציות בין היצורים השונים ובין ה[[סביבה הטבעית]] שלהם. הסביבה של ייצור חי כוללת תכונות פיזיות '''א-ביוטיות''' כמו עוצמת קרינת השמש, האקלים, ותנאים גאולוגים, וכן היא כוללת את [[המערכת האקולוגית]] '''ביוטית''' שנוצרת על ידי ייצורים חיים החולקים את אותו בית גידול.
אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן. יער משווני או ביצה משוונית הם בעלי ייצור ראשוני של כ-7,000 ק"ג לדונם לשנה, וזהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר. אזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3000 ק"ג לדונם לשנה, במדבר הנתון המקביל הוא 100-50 ק"ג לדונם בשנה. גידולי [[חקלאות]] מייצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן תירס לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה. אוקיינוס פתוח מייצר בין 50-ל 200 ק"ג לדונם בשנה, ובאזורי ערבול מים, היכן שיש פעילות גבוהה יותר של יצורים חיים, הוא יוצר בין 1000 ל-2000 ק"ג לדונם לשנה. דברים אלה מצביעים על חשיבות היערות המשווניים - למרות שהאוקיינוס הפתוח תופס כ-70% משטח הפלנטה הוא מייצר פחות מ-20% מהייצור הראשוני. לעומתו היער המשווני שתופס רק 5% משטח כדור הארץ תורם 25-30% מכלל הייצור הראשוני.
אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן. יער משווני או ביצה משוונית הם בעלי ייצור ראשוני של כ-7,000 ק"ג לדונם לשנה, וזהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר. אזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3000 ק"ג לדונם לשנה, במדבר הנתון המקביל הוא 100-50 ק"ג לדונם בשנה. גידולי [[חקלאות]] מייצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן תירס לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה. אוקיינוס פתוח מייצר בין 50-ל 200 ק"ג לדונם בשנה, ובאזורי ערבול מים, היכן שיש פעילות גבוהה יותר של יצורים חיים, הוא יוצר בין 1000 ל-2000 ק"ג לדונם לשנה. דברים אלה מצביעים על חשיבות היערות המשווניים - למרות שהאוקיינוס הפתוח תופס כ-70% משטח הפלנטה הוא מייצר פחות מ-20% מהייצור הראשוני. לעומתו היער המשווני שתופס רק 5% משטח כדור הארץ תורם 25-30% מכלל הייצור הראשוני.
==אקולוגיה ובני האדם==
עם התפתחות המחקר האקולוגי, נחקרה יותר ויותר ההשפעה של בני האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. כיום תחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]] או [[אקולוגיה עירונית]] ותחומים רבים נוספים מנסים להעריך השפעות אלה.
לפי הספר [[תקציר תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו בין 2.5 מיליוני שנה מהיום לבין 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא היתה השפעה מהותית על האקולוגיה. לאחר [[המפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאיזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו להכחדת חלק ניכר מהיצורים הגדולים. הדבר הודגם הן בעת העתיקה באוסטליה, האיזור הארקטי ושתי יבשות אמריקה, וכן בזמנים מודרנים יותר באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפחסא]] ועוד. האדם גרם לעוד שתי גלים של הכחדות גדולות (במונחים של מילוני השנים האחרונות) - עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה, וכן פעם נוספת עם [[המפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסיה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כדל יחידת צריכה. לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.
יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי, אם בגלל אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]] אם בגלל פגיעה במשאבים מתחדשים כמו יערות, ואם בגלל [[זיהום]] וסיבות אחרות.
==ראו גם==
==ראו גם==