שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 203 בתים ,  18:57, 7 באפריל 2012
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|ימין|ממוזער|250px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר ]]. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של [[גזי חממה]] שמקורם בפעילות אנושית]]  
+
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר ]]. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של [[גזי חממה]] שמקורם בפעילות אנושית]]  
    
'''אפקט החממה''' הוא תהליך שבו [[גזי חממה]] ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה אלקטרומגנטית אינפרה אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה (ראו הסבר בהמשך). הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של [[כדור הארץ]] עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהעדר אפקט החממה הטמפרטורה היתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס -  מתחת לנקודת הקפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאיהשבדי סוונטה אוגוסט אהרניוס בשנת 1896.   
 
'''אפקט החממה''' הוא תהליך שבו [[גזי חממה]] ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה אלקטרומגנטית אינפרה אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה (ראו הסבר בהמשך). הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של [[כדור הארץ]] עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהעדר אפקט החממה הטמפרטורה היתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס -  מתחת לנקודת הקפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאיהשבדי סוונטה אוגוסט אהרניוס בשנת 1896.   
{{תבנית:התחממות עולמית}}
+
 
 
כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה של כדור הארץ, שמקורה בפעילות של בני אדם (בעיקר פליטת גזי חממה), גורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/306/5702/1686].
 
כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה של כדור הארץ, שמקורה בפעילות של בני אדם (בעיקר פליטת גזי חממה), גורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/306/5702/1686].
    
==אפקט החממה בכוכבים אחרים==
 
==אפקט החממה בכוכבים אחרים==
 
כוכב הלכת נוגה הוא בעל אטמוספירה דחוסה המורכבת מגזי חממה רבים, בהתאם לכך הוא הכוכב בעל אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, ובעל טמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך, נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש יחסית אליו.
 
כוכב הלכת נוגה הוא בעל אטמוספירה דחוסה המורכבת מגזי חממה רבים, בהתאם לכך הוא הכוכב בעל אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, ובעל טמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך, נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש יחסית אליו.
 
+
{{תבנית:התחממות עולמית}}
 
==ההבדל בין אפקט החממה לחממה==
 
==ההבדל בין אפקט החממה לחממה==
 
אפקט החממה האטמוספרי שונה מהמנגנון שפועל בחממה רגילה, שמתבסס בעיקר על כליאת אוויר שמונעת העברת חום. בחממה מעשה ידי אדם, אור נכנס פנימה דרך חלונות הזכוכית, פוגע באדמה וגורם לה לפלוט קרינה אינפרה אדומה שמחממת את האוויר. האוויר החם לכוד בחממה ואינו יכול לצאת. אם פותחים פתח קטן בקצה העליון של החממה, הטמפרטורה בה יורדת באופן משמעותי, שכן היבט זה הולך לאיבוד. לעומת זאת, אפקט החממה האטמוספרי, מבוסס על אפקט אחר - בדומה למראה שמחזירה אור נראה, גזי חממה מחזירים קרינה אלקטרומגנטית אינפה ארומה שנפלטת מכדור הארץ, וזו מחממת את כדור הארץ.  
 
אפקט החממה האטמוספרי שונה מהמנגנון שפועל בחממה רגילה, שמתבסס בעיקר על כליאת אוויר שמונעת העברת חום. בחממה מעשה ידי אדם, אור נכנס פנימה דרך חלונות הזכוכית, פוגע באדמה וגורם לה לפלוט קרינה אינפרה אדומה שמחממת את האוויר. האוויר החם לכוד בחממה ואינו יכול לצאת. אם פותחים פתח קטן בקצה העליון של החממה, הטמפרטורה בה יורדת באופן משמעותי, שכן היבט זה הולך לאיבוד. לעומת זאת, אפקט החממה האטמוספרי, מבוסס על אפקט אחר - בדומה למראה שמחזירה אור נראה, גזי חממה מחזירים קרינה אלקטרומגנטית אינפה ארומה שנפלטת מכדור הארץ, וזו מחממת את כדור הארץ.  
שורה 18: שורה 18:  
הדבר דומה לשימוש בשמיכות שונות. בעוד שאדי מים מייצגים שמיכה "חמה" יותר (שגורמת לבידוד טוב יותר) - לדוגמה שמיכת פוך, פחמן דו חמצני הוא שמיכה "חמה" פחות - לדוגמה שמיכת צמר. אבל הוספת שמיכת הפוך נמשכת למשך שניות בודדות, לפני שהיא נזרקת, בעוד ששמיכת הצמר נשארת כל הלילה. במצב זה שמיכת הצמר גרמה לתוספת חום רבה הרבה יותר גבוהה יחסית לשמיכת הפוך, למרות שהיא מבודדת פחות.  
 
הדבר דומה לשימוש בשמיכות שונות. בעוד שאדי מים מייצגים שמיכה "חמה" יותר (שגורמת לבידוד טוב יותר) - לדוגמה שמיכת פוך, פחמן דו חמצני הוא שמיכה "חמה" פחות - לדוגמה שמיכת צמר. אבל הוספת שמיכת הפוך נמשכת למשך שניות בודדות, לפני שהיא נזרקת, בעוד ששמיכת הצמר נשארת כל הלילה. במצב זה שמיכת הצמר גרמה לתוספת חום רבה הרבה יותר גבוהה יחסית לשמיכת הפוך, למרות שהיא מבודדת פחות.  
    +
==ראו גם==
 +
* [[התחממות עולמית]]
    +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Greenhouse_effect התחממות עולמית] בוויקיפידיה האנגלית
    
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]
 
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

תפריט ניווט