שינויים

'''מתינות (Moderation)'''

'''מתינות (Moderation)'''

כאן יש לציין, שעיקרון המתינות נכון גם במסגרת כלכלת המחסור המסורתית, שכן עדיף להתגבר על מחסור על ידי מתינות, ולא על ידי רדיפת בצע, חמדנות, הדוניזם, רצונות אינסופיים, מוחצנות, ראוותנות ומקסום העונג. לכל התיאוריות והכלכלות המערביות יש כאן כשל לוגי במובן הבסיסי ביותר, שכן רדיפת בצע, חמדנות, הדוניזם, רצונות אינסופיים ומקסום העונג, לא יביאו רק להתגברות המחסור ולהעצמתו, שכן לא ניתן בהגדרה לספק את אשליית רדיפת הבצע, החמדנות, ההדוניזם, הרצונות אינסופיים, ולכן לא רק, שהניסיון לעשות כך יביא לסבל, אלא הוא יגביר את המחסור. הדרך הנכונה לכן היא זו של המתינות הכלכלית הן ברמת הפרט, כמו גם ברמת הקולקטיב – הקהילה.  

כאן יש לציין, שעיקרון המתינות נכון גם במסגרת כלכלת המחסור המסורתית, שכן עדיף להתגבר על מחסור על ידי מתינות, ולא על ידי רדיפת בצע, חמדנות, הדוניזם, רצונות אינסופיים, מוחצנות, ראוותנות ומקסום העונג. לכל התיאוריות והכלכלות המערביות יש כאן כשל לוגי במובן הבסיסי ביותר, שכן רדיפת בצע, חמדנות, הדוניזם, רצונות אינסופיים ומקסום העונג, יביאו אך רק להתגברות המחסור ולהעצמתו, שכן לא ניתן בהגדרה לספק את אשליית רדיפת הבצע, החמדנות, ההדוניזם, הרצונות אינסופיים, ולכן לא רק שהניסיון לעשות כך יגביר ויעצים את לסבל, אלא הוא אף יגביר ויעצים את המחסור למימדים ולרמה קוסטרופאלית.  

 

הבעיות הסביבתיות והאקולוגיות, כמו גם משאבי הטבע ההולכים ומתדלדלים כיום הם ההוכחה הבסיסית ביותר לכך, וכל הרוצה למנוע את השואה האקולוגית המשמשת ובאה, חייב להפסיק את חגיגת מקסום העונג, ההדוניזם, החמדנות, המוחצנות, הראוותנות והצמיחה, ולבחור בדרך הנכונה של המתינות הכלכלית, הן ברמת הפרט, כמו גם ברמת הקולקטיב – הקהילה.  

בכל אופן בכלכלת נדיבות מבוססת שפע, המתינות כעיקרון פעולה כלכלי מכוונת הן אל הפרט, כמו גם אל הקולקטיב והקהילה. במילים אחרות, הדבר נכון, הן ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה, הקולקטיב, החברה האזרחית, העסק הקטן, החברה – התאגיד הכלכלי, והמדינה עצמה. פעילות כלכלית כגון ייצור/אי ייצור, צריכה/אי צריכה, ניצול משאבים/אי ניצול משאבים וכך הלאה, הם כולם בגדר פעילות כלכלית המבוססת על עיקרון המתינות. לכולם יש ערך כלכלי, והדבר נכון גם כאשר אנו נמנעים על בסיס עקרון המתינות מלבצע פעילות כלכלית כלשהיא.

בכל אופן בכלכלת נדיבות מבוססת שפע, המתינות כעיקרון פעולה כלכלי מכוונת הן אל הפרט, כמו גם אל הקולקטיב והקהילה. במילים אחרות, הדבר נכון, הן ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה, הקולקטיב, החברה האזרחית, העסק הקטן, החברה – התאגיד הכלכלי, והמדינה עצמה. פעילות כלכלית כגון ייצור/אי ייצור, צריכה/אי צריכה, ניצול משאבים/אי ניצול משאבים וכך הלאה, הם כולם בגדר פעילות כלכלית המבוססת על עיקרון המתינות. לכולם יש ערך כלכלי, והדבר נכון גם כאשר אנו נמנעים על בסיס עקרון המתינות מלבצע פעילות כלכלית כלשהיא.