שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 107: שורה 107:  
* המוסדות וטכנולוגיות משפיעים גם הם - הן על מינים אחרים (על ידי הכחדה, הפצה , שינוי סביבות מחיה) והן על תת הקבוצה של היצורים החיים שיצרו את הטכנולוגיות ואת המוסדות החברתיים.  
 
* המוסדות וטכנולוגיות משפיעים גם הם - הן על מינים אחרים (על ידי הכחדה, הפצה , שינוי סביבות מחיה) והן על תת הקבוצה של היצורים החיים שיצרו את הטכנולוגיות ואת המוסדות החברתיים.  
 
* המוסדות והטכנולוגית משפיעים על טכנולוגיות אחרות ועל מוסדות אחרים - אם על ידי השפעה ישירה (לדוגמה תלות טכנולוגית של מדפסת בטכנולוגיית ייצור ניירות) ואם על ידי השפעות דרך התווך הביולוגי - על ידי העדפות של היצורים החיים או על ידי השפעה ישירה עליהם.
 
* המוסדות והטכנולוגית משפיעים על טכנולוגיות אחרות ועל מוסדות אחרים - אם על ידי השפעה ישירה (לדוגמה תלות טכנולוגית של מדפסת בטכנולוגיית ייצור ניירות) ואם על ידי השפעות דרך התווך הביולוגי - על ידי העדפות של היצורים החיים או על ידי השפעה ישירה עליהם.
 +
 +
חשוב להדגיש שלמרות הדמיון אין זהות בין הדברים.
 +
 +
הבדל אחד הוא "קבלת החלטות" או רצון חופשי או יכולת פעולה. בעוד שליצורים חיים יכול להיות רצון משל עצמם, למוסדות ולטכנולוגיה יש רק "מושכים" לכיוונים של שיווי משקל. מלחים מדברים לפעמים על ה"אופי" של אוניה ויותר מאדם אחד ישבע שלמוסדות יש אופי משלהם. כנראה שדבר זה נכון - למוסדות ולטכנולוגיות מורכבים יש "מושכים" משלהם או רצון להגיע לשיווי משקל יציבים, כך שלא כל המקומות שווים בעינהם. קופסת גפרורים "רוצה" לשכב על אחת מ-2 הפאות הרחבות שלה,  וזהו שיווי המשקל היציב שלה לעומת שיווי משקל בלתי יציבים (על אחת מ-4 הפאות הפחות יציבות). מבין מיליוני שיווי המשקל האפשריים עבור מכוניות או עבוד תאגידים, תתקיים מן הסתם תת קבוצה של אלפי מצבים שאליהם הם ישאפו להגיע וייתכן שמדובר ברשימה מצומצמת בהרבה של שיווי משקל. באופן תאורטי ניתן להגיד שדבר דומה מתרחש אצל יצורים חיים, ואפילו אצל בני האדם אפשר לפקפק עד כמה הדברים הם באמת רצון חופשי או בעצם התכנסות לשיווי משקל, במיוחד כאשר מסתכלים על הטווח הארוך של אלפי ומליוני שנים. לא ברור איזה הבדל איכותי דבר זה מייצר, אבל כדי להיות בצד הזהיר יש להניח שקיים הבדל כזה (כלומר שלבני אדם לדוגמה יש רצון חופשי במידה מסויימת, ואילו ה"רצון" של טכנולוגיות או מוסדות או גנים הוא דבר אחר).
 +
 +
הבדל משמעותי אחר בין הדברים הוא היכולת של בני האדם (ושל יצורים אחרים  בין אם הם חיידקים ובין אם הם בונים) לתקשר בינהם , לטוב ולרע, ואילו יכולת תקשורת כזו אינה מתקיימת בין טכנולוגיות, אם כי ניתן להגיד שמוסדות מתקשרים בינהם בתיווכם של בני האדם או היצורים המפעילים אותם.
 +
 +
הבדלים אחרים הם שהקשר בין טכנולוגיה או מוסדות לבין גנטיקה הוא חלש בהרבה מהקשר בין הגנטיקה לפנונטיפ. קבועי הזמן של השינוי הגנטי הם אחרים, מנגוני ההפצה והשינוי הם אחרים. בשלב זה איני יודע להגיד מה ההשלכות של כל זה על טיב היחסים וההתנהגות במערכת האקולוגית הביו-טכנו-מוסדית.

תפריט ניווט