שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משתמש:האזרח דרור/ספר/פרק אבולוציה (הצגת מקור)

גרסה מ־12:40, 17 בפברואר 2012

נוספו 11,044 בתים ,  12:40, 17 בפברואר 2012
←‏המחקר הכלכלי ולבבות
שורה 2: שורה 2:  
תקציר הפרק:
 
תקציר הפרק:
 
אנשים, מכונות וטכונלוגיה, השוק וההמוסדות החברתיים, הם "בסך הכל" ביטויים של האבולוציה.  
 
אנשים, מכונות וטכונלוגיה, השוק וההמוסדות החברתיים, הם "בסך הכל" ביטויים של האבולוציה.  
 +
 +
==אבולוציה==
 +
פרק זה יעסוק במושג האבולוציה והשפעותיה על החברה האנושית. ההנחה שלי בפרק היא שהביולוג רי'צארד דוקינס צדק, וכי תאוריית [[הגן האנוכי]] היא נכונה. משמע - כלל היצורים החיים, והאדם בתוכם הם בסך הכל מעין רובוטים משוכללים שתפקידם היחיד, מנקודת המבט של הגנים, הוא העברה הלאה של הגנים. השקפה זו יכולה להראות מוזרה ומקוממת, במיוחד לאנשים שבאים ממדעי החברה וחונכו על ברכי ההשכלה שרואה את האדם כיצור שנמצא מעל הטבע. אולם דוקינס הצליח לשכנע בתאוריה שלו את רוב הביולוגים, וכיום השקפתו מקובלת על רובם. הויכוחים על הדיוק של התאוריה ותאורים אחרים של האבולוציה קיימים עדיין, אבל נראה לי שבעשורים שחלפו התאוריה שלו הלכה והתבססה ותאוריות אחרות הלכו ונחלשו.
 +
 +
תאוריה זו יכולה כאמור לשנות הרבה מההשקפות שלנו על הביולוגיה, וככזו היא משנה גם את ההנבנות שלנו על בני האדם. אני מתכון להראות שהיא משנה גם הרבה בתחום המוסדות החברתיים והחשיבה על טכנולוגיה.
 +
 +
==טכנולוגיה ואבולוציה==
 +
הטענה הראשונה שלי היא שטכנולגיה, היא המשכה של האבולוציה של הגנים בכלים אחרים. כלומר, הגנים, אשר משנים את העולם על ידי יצירת מכונות משכפלות שונות (יצורים חיים), גורמים לאותם יצורים חיים לשנות הלאה את העולם על ידי שהיא מציידת אותם בכלים פיזיים, ותובנות (שהם גורמים מאפשרים) ותמריצים (גורם מניע) כדי ליצור טכנולוגיות שונות.
 +
 +
לצורך כך אפשר לשאול מהי טכנולוגיה, והם היא מוגבלת לבני האדם. ניתן להגדיר טכנולוגיה כיצור של כלים או של דפוסים שאינם חלק אינהרטי מהגוף החי, לשם שימושו של היצור החי. מסיבה זו טכנולוגיה אינה מוגבלת למין האנושי. אנו יודעים שיש מינים אחרים שהם [[מינים מהנדסי סביבה]] - לדוגמה בונים אשר בונים סכרים על נהרות, או קופים המשתמשים במקלות כדי להוציא נמלים מהקן. וודאי שלא נגדיר סכר שנבנה על ידי בונה מסכר שנבנה על ידי אנשים, דבר שמאלץ אותנו לקבוע שטכנולוגיה, כתופעה כללית, אינה מוגבלת למין האנושי או ליצורים תבוניים.
 +
 +
בניגוד לפנוטיפ- הגוף שלנו - אשר אנחנו איננו מסוגלים להעביר לאחרים, טכנולוגיה ניתן להעביר לאחרים, והם יכולים לקחת אותה או להעתיק אותה. בכך שונים המנגונים האבולציונים שמקשרים בין הטכנולגיה לבין הגנים. גן שקשור לעור כהה, ישרוד בסביבות בהן עור כזה מהווה יתרון אבולוציוני חשוב מספיק. לעומת זאת, המצאה טכנולוגית היא ברכה קצרת טווח והפכפכה יותר, היא אינה מבטיחה שרידה של הגנים לעידנים. יתכן שהמצאה טכנולוגית מסויימת שסייעה ליצור אחד , תתגלה כהרת אסון עבור צאציו, אם על ידי גרימת נזק איטי שיבוא לידי ביטוי מאוחר יותר, ואם על ידי אימוץ מוצלח על ידי שבט מתחרה שישתמש באותה טכנולוגיה עצמה כדי לדחוק את השבט הראשון שבו הומצאה הטכנולוגיה.
 +
 +
אלא שדבר זה אומר שיש יחסים שונים בין הגנים של היצורים החיים, והאבולוציה שלהם לבין הטכנולוגיה, ולא שטכנולוגיה אינה קשורה כלל לאבולוציה.
 +
 +
יצורים חיים שהתפקוד שלהם מפריע מידי להעברה הלאה של הגנים, אינם מצליחים לשרוד או אינם מצליחים להתרבות, או שהצאצאים שלהם אינם מצליחים להגיע לבגרות מינית. על ידי כך מה ששורד לאורך שנים הם היצורים החיים שכן רוצים ויכולים להעביר הלאה את הגנים. אין זה אומר שכל הגנים שעוברים הלאה הם נעימים או מסייעים תמיד לשרידה, או שהיצורים החיים שנוצרו בצורה כזו פועלים תמיד ובצורה מוצלחת לשם התרבות ושרידה. להפך, יש גנים שבמצב אחד הם יתרון ובשני הם חסרון (לדוגמה עור כהה הוא חסרון במדינה צפונית שבה הוא מקשה על ייצור של ויטמין D על ידי העור), יש צירופי של גנים שמועילים בדרך כלל אבל במצב אחר הם יוצרים חסרון (לדוגמה גן שמאפשר עמידות נגד מלאריה במופע הרציסיבי שלו שנפוץ בצפון אפריקה גורם לאנמיה חרמשית במופע הדומיננטי שלו), ויש גם מזל, תאונות, סביבה וכו'. אבל כל זאת לא אומר שלפנוטיפים אין השפעה על נפיצות הגנים. בממוצע, הגנים שמצליחים לייצר "מכונות" ששורדות ומתרבות יהיו נפוצים יותר, ובממוצע, "המכונות" שנוכל למצוא בכל רגע נתון יהיו כאלו שמאפשרים לגנים להמשיך הלאה.
 +
 +
באופן דומה עובדת הטכנולוגיה. היא יכולה להשפיע לרעה על הגנים, אפילו הגנים שהביאו לקיומה. אבל טכנולוגיה שמשפיעה לרעה על רביית הגנים תסבול בעצמה מאותן תופעות שמשפיעות לרעה על פנוטיפים שנוהגים כך - הסיכוי שלה להמשיך ולשרוד הוא יותר נמוך.
 +
 +
לדבר זה יש יוצאים מהכלל. סמים, אלכוהול, סיגריות וטכנולוגיות אחרות אינם מאריכי חיים או משפרים את הסיכוי של המשתמשים בהם לשרוד. אבל זו הסתכלות צרה מידי הן על הטכנולוגיה והן על האבולוציה הגנטית. מחלות מדבקות אינן מסייעות לשרידה של מי שחולה בהן, אלא לחיידקים שמעבירים אותם. באופן דומה מסתבר בשנים האחרונות שחיידקים, טפילים ומינים אחרים, כמו גם יצורים אחרים מאותו המין, משפיעים השפעה רבה על ההתנהגות וסיכויי השרידה של הגנים של כל אחד מאיתנו. התנהגות הפנוטיפ שלנו אינה מושפעת רק מהגנים שלנו, אלא ממכלול היחסים של גנים אלה עם פנוטיפים של גנים אחרים. לדוגמה נמצא כי חיידקים של זבובים גורמים להם להעדיף בנות זוג אחרות על פי סוג האוכל של בנות הזוג האלה. העדפה כזו מקלה על החיידקים לעבור מזבוב לזבוב וכן להבטיח "מערכת אקולוגית" פנימית מתאימה ונוחה יותר עבור החיידקים. באופן דומה ג'ארד דיימונד מתאר בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כיצד מחלות מדבקות עוברות בין חברות עירוניות גדולות מספיק כדי לתמוך בהן. בחברה מבודדת וקטנה החיידקים מחוללי המלחה היו גורמים למגיפה שלאחריה כל בני השבט היו מפתחים עמידות או מתים. בחברות גדולות מספיק, המגפה פורצת, גורמת לתחלואה רחבה ובכך מדביקה ערים שכנות ומדינות שונות. כעבור זמן מה, חשיבות העמידות למחלה יורדת וכשהיא חוזרת היא שוב מוצאת קרקע פוריה מספיק כדי לגרום למחלה נוספת.
 +
 +
דיימונד מדגים גם כיצד מחלה, שבאופן כללי מרעה את הסיכוים לשרוד, יכולה להיות סוג של יתרון אבולוציני עבור הקבוצה שנושאת אותה. העמים שפיתחו עמידות כלפי מחלות שונות, הביאו את החיידקים של מחלות אלה על עמים אחרים וכך גרמו, שלא במודע לתחלואה רחבה שהחלישה את הפלישה שלהם.
 +
 +
המקרים של "פתולוגיה טכנולוגית" - מצבים בהם טכנולוגיה גורמת להרעה המצב האבולציוני של מי שמתשמש בה יכולים להיות מוסברים במספר אופנים. ראשית, מי שמתמשש בטכנולוגיה הוא רק חלק מהסיפור. עבור יצרני הסמים ואלכוהול אלו הם מוצרים שמסייעים לפרנסתם ולכן מהווים יתרון אבולוציוני, הסבר אחר הוא שהסמים ואלכוהול מנצלים "פרצות" בפנוטיפ ובדומה לטפילים ביולוגים, הם מנצלים פרצות אלה כשהם מחכים מנגנון אבולוציוני שנועד במקור לשפר את השרידה. הסבר שלישי שנראה לי שהוא הפחות משמעותי מבין הדברים האלה הוא שסמים ואלכוהול יכולים אמנם להשפיע לרעה על הסיכוים לשרידה באופן כללי, אבל למטרות של מציאת בן או בת זוג, במיוחד בחברות מסויימות ובנסיבות מסויימות, הם יכולים להביא תועלת למשתמשים בהם במידה מתונה.
 +
 +
    
==המחקר הכלכלי ולבבות==
 
==המחקר הכלכלי ולבבות==
שורה 7: שורה 33:     
לשאלות אלה יש חשיבות, אבל רצוי אולי שנשאל קודם על ההקשר של הדברים. איזה מן דבר הוא השוק? האם יש עוד דברים שמשפיעים על הכלכלה מלבדו? האם השוק משפיע על דברים אלה? ואם נחזור להגיון הביולוגי, האם שוק או כלכלה הם דברים יחודיים למין האנושי? האם הם מצייתים לחוקים ביולוגים או פיזיקליים?
 
לשאלות אלה יש חשיבות, אבל רצוי אולי שנשאל קודם על ההקשר של הדברים. איזה מן דבר הוא השוק? האם יש עוד דברים שמשפיעים על הכלכלה מלבדו? האם השוק משפיע על דברים אלה? ואם נחזור להגיון הביולוגי, האם שוק או כלכלה הם דברים יחודיים למין האנושי? האם הם מצייתים לחוקים ביולוגים או פיזיקליים?
 +
 +
שוק, הוא [[מוסד חברתי]]. הוא אינו המוסד החברתי היחידי. מוסדות אחרים כוללים משפחות, חבורות, שבטים, קהילות, נגידוית, מדינות, ממשלות, פרלמנטים, כסף, בית משפט, פירמות, ארגוני התנדבות, צבאות, בתי חולים, בתי ספר, בנקים, גילדות, מוסדות תרבות ועוד. השאלה מה מגדיר בדיוק מוסד חברתי, ומה מבדיל מוסד חברתי מ[[טכנולוגיה]] ומדברים אחרים היא שאלה שעדיין אין לה תשובה ברורה.
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/29103"

תפריט ניווט