שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,309 בתים ,  11:39, 2 בדצמבר 2011
שורה 45: שורה 45:  
כדי להתשמש באופן מעשי באנרגיה הסולארית, החשמל מוזן לתוך רשת חשמלית במאמצעות ממיר. במערכות שלא מחוברות לרשת (אופ-גריד), משתמשים בסוללות או באמצעי אגירה אחר כדי לאכסן את האנרגיה בה לא משתמשים באופן מיידי. גם במערכות מחוברות לרשת משתמשים בשיטות [[אגירת אנרגיה]] שונות כמו [[אנרגיה שאובה]].  
 
כדי להתשמש באופן מעשי באנרגיה הסולארית, החשמל מוזן לתוך רשת חשמלית במאמצעות ממיר. במערכות שלא מחוברות לרשת (אופ-גריד), משתמשים בסוללות או באמצעי אגירה אחר כדי לאכסן את האנרגיה בה לא משתמשים באופן מיידי. גם במערכות מחוברות לרשת משתמשים בשיטות [[אגירת אנרגיה]] שונות כמו [[אנרגיה שאובה]].  
    +
===עלות כלכלית===
 
שיטה נפוצה כדי לתאר העלויות הכלכליות של מערכות המייצרות חשמל היא לחשב את המחיר ל[[קילו-וואט-שעה]] (קווט"ש kWh. ) יעילות התא הסולארי יחד עם כמות קרינת השמש המצויה היא בעלת השפעה חזקה על העלויות, אבל באופן כללי יותר חשובה היעילות הכוללת של המערכת. שימוש בטכנולוגיה של תאים סולאריים ומערכות שמצויות באופן מסחרי בשוק (נכון ל-2006) מובילה ליעילות המרת אנרגיה שבין 5% ל-19%.  
 
שיטה נפוצה כדי לתאר העלויות הכלכליות של מערכות המייצרות חשמל היא לחשב את המחיר ל[[קילו-וואט-שעה]] (קווט"ש kWh. ) יעילות התא הסולארי יחד עם כמות קרינת השמש המצויה היא בעלת השפעה חזקה על העלויות, אבל באופן כללי יותר חשובה היעילות הכוללת של המערכת. שימוש בטכנולוגיה של תאים סולאריים ומערכות שמצויות באופן מסחרי בשוק (נכון ל-2006) מובילה ליעילות המרת אנרגיה שבין 5% ל-19%.  
   −
נכון לשנת 2005, עלויות של הפקת אנרגיה פוטו-וולטאית משתנה בין 60 סנט  לקווט"ש, (במרכז אירופה) עד ל 33 סנט לקווט"ש באזורים של קרינה סולראית גבוהה. בדרך כלל חשמל זה מוזן לתוך רשת החשמל של הצרכן. ניתן להשוות את העלויות למחירים הרווחים בתמחור קמעוני של חמשל (נכון ל 2005) שמשתנים בין- 4 סנט עד ל-50 סנט לקווט"ש.  
+
גורמים שמשפיעים על עלות ייצור החשמל של מערכות PV כוללים את כמות השמש באיזור (עוצמת הקרינה למטר לאורך השנה, וכמות ימים מעוננים בשנה), הטכנולוגיה בה משתמשים וגילה (היעילות של מערכות PV יורדת עם הזמן), רמת התחזוקה של המערכת (האם מנקים אותה מאבק),  וכן גודל המערכת - מערכות גדולות יותר נחשבות לזולות יותר לקווט"ש בגלל השקעה נמוכה יותר בציוד קבוע ובתחזוקה.  
   −
בנוסף לפרופיל הקרינה, חישובי עלויות לקווט"ש ישתנו על פי הערכות של מספר השנים בהן המערכת תמשיך להיות פעילה. רוב הפנלים ה-c-Si הם בעלי אחריות ל-25 שנה, וצפויים לפעול באופן מועיל כ-35+ שנים.
+
חישובי עלויות לקווט"ש ישתנו על פי הערכות של מספר השנים בהן המערכת תמשיך להיות פעילה. רוב הפנלים ה-c-Si הם בעלי אחריות ל-25 שנה, וצפויים לפעול באופן מועיל כ-35+ שנים.
 +
 
 +
מדד solarbuzz מביא נתונים של מחירי מערכות PV שמותקנות בארה"ב. המדד מבדיל בין מערכות ביתיות (בעלות הספק מקסימלי של 2 קילוואט ואשר כוללות עלויות סוללה), מערכות מסחריות (בעלות הספק של 50 קילוואט, עם חיבור לרשת וללא סוללה) ומערכות תעשתיות (בעלות הספק של 500 קילוואט, עם חיבור לרשת החשמל וללא סוללה). המדד מבדיל גם בין מקומות שמשיים למקומות מעוננים בעלי קרינה חלשה יותר. וכולל עלויות התקנה וחיבור לרשת. נכון לנובמבר 2011, עלוית התקנת מערכות אלה הן[http://solarbuzz.com/facts-and-figures/retail-price-environment/solar-electricity-prices]:
 +
* מערכת ביתית (2 קילווואט הספק) - עלות התקנה של 13,995$. עלות מוערכת של 29 סנט לקווט"ש במקום שמשי, ו-64 סנט לקווט"ש במקום מעונן.
 +
* מערכת מסחרית (50 קילוואט הספק) - עלות התקנה של 250,845$ , עלות מוערכת של 19 סנט לקווט"ש במקוש שמשי, ו-43 סנט לקווט"ש במקום מעונן.
 +
* מערכות תעשתיות (500 קילוואט הספק) - עלות התקנה של 1,882,101$, עלות מוערכת של 15 סנט לקווט"ש במקום שמשי, ו-33 סנט לקווט"ש במקום מעונן.
 +
 
 +
מחישוב זה ניתן להסיק שלתאי PV יש להן לפיכך [[יתרון לגודל]] משמעותי- שכן מערכות גדולות של 500 קילווט הגדולות ממערכות ביתיות של 2 קילוואט פי 25, מצליחות להגיע לעלות נמוכה ב-חצי בהשווה למערכות הקטנות (15 סנט לקווט"ש לעומת 29 סנט לקווט"ש במקומות שמשיים). עם זאת,המדינה כולה היתרון פחות משמעותי שכן על המדינה לדאוג לרוב גם לאמצעי [[אגירת אנרגיה]] ודבר זה יתגבר ככל שתהיה הסתמכות גדולה יותר על אנרגיית שמש.
    
==דורות פיתוח==
 
==דורות פיתוח==

תפריט ניווט