47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + + + + − + − + − + − + − + שורה 21:
שורה 24: − + − + − + − * העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות. + − + +
←מבוא
==מבוא==
==מבוא==
המשק הישראלי מוציא מידי שנה 105 מיליארד ₪ על תחבורת [[רכב פרטי]]. 60 מיליארד בהוצאות ישירות על 2 מיליון רכבים (דלק, ביטוח, מיסים, בלאי ופחת) בהוצאה ממוצעת של 30,000 לרכב לשנה, ועוד 45 מיליארד בהוצאות עקיפות (פקקים, תאונות, זיהום, ניצול שטחים ועוד). מבין התחומים השונים כמו אנרגיה, חינוך, בריאות, או דיור, תחום התחבורה הוא המשמועתי ביותר מבחינת "עלות תועלת" שלו - מצד אחד דרושים תקציבים מעטים כדי לגרום בו שינוי מהותי, ומצד שני השינוי התחבורתי יכול ליצור שיפור משמועתי גדול לכל משק בית.
===המצב הקיים===
המשק הישראלי מוציא מידי שנה 105 מיליארד ₪ על תחבורת [[רכב פרטי]]. 60 מיליארד ₪ בהוצאות ישירות על 2 מיליון רכבים<ref>[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html מספר כלי הרכב בישראל עלה ב-3.8% ב-2010, ל-2.73 מיליון ] ליאור גוטמן, כלכליסט, 23.02.11</ref> (דלק, ביטוח, מיסים, בלאי ופחת) בהוצאה ממוצעת של 30,000 ₪ לרכב לשנה<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html כואב בכיס: כמה עולה להחזיק רכב] בני ברק, ynet, 24.10.07</ref>, ועוד 45 מיליארד ₪ בהוצאות עקיפות (פקקים, תאונות, זיהום, ניצול שטחים ועוד). מבין התחומים השונים כמו אנרגיה, חינוך, בריאות, או דיור, תחום התחבורה הוא המשמועתי ביותר מבחינת "עלות תועלת" שלו - מצד אחד דרושים תקציבים מעטים כדי לגרום בו שינוי מהותי, ומצד שני השינוי התחבורתי יכול ליצור שיפור משמועתי גדול לכל משק בית.
דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008, מעריך את [[עלויות חיצוניות|העלויות החיצוניות]] שנגרמות למשק הישראלי עקב שימוש במכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות השנתיות של רכבים מסתכמות בכ-6% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]], שהם כ-45 מיליארד ש"ח לשנה (נכון לשנת 2010). הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://ozar.mof.gov.il/taxes/misui150108.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref>
עלות התחבורה והדלק ומצב התחבורה הציבורית היו שני נושאים מרכזיים מרכזי במאבק החברתי שסחף את תושבי ישראל בקיץ 2011. מצבה של התחבורה הציבורית בישראל הוא בכי רע ומעמד הביניים נוטש את התחבורה הציבורית בשל איכותה. המעמסה הכלכלית נופלת בסופו של על כלל הציבור: על בעלי הרכב הפרטי שמממנים מכיסם רכב ודלק במחירים הגבוהים בעולם, ועל הנוסעים בתחבורה הציבורית שם הם מכלים את מיטב זמנם.
עלות התחבורה והדלק ומצב התחבורה הציבורית היו שני נושאים מרכזיים מרכזי במאבק החברתי שסחף את תושבי ישראל בקיץ 2011. מצבה של התחבורה הציבורית בישראל הוא בכי רע ומעמד הביניים נוטש את התחבורה הציבורית בשל איכותה. המעמסה הכלכלית נופלת בסופו של על כלל הציבור: על בעלי הרכב הפרטי שמממנים מכיסם רכב ודלק במחירים הגבוהים בעולם, ועל הנוסעים בתחבורה הציבורית שם הם מכלים את מיטב זמנם.
תחבורה איכותית יכולה לשפר את התחומים הבאים
===היבטים חברתיים וכלכליים של התחבורה===
תחבורה בת קיימא - תחבורה ציבורית איכותית , אופנים, עירוב שימושי קרקע ועוד - יכולה לשפר את התחומים הבאים:
* תוריד עומס כלכלי ישיר של אלפי שקלים מחלק גדול של משקי הבית בישראל (ההוצאה הממוצעת לתחבורה ותקשורת למשק בית בישראל היתה 3000 ₪ לחודש בשנת 2010).
* תוריד עומס כלכלי ישיר של אלפי שקלים מחלק גדול של משקי הבית בישראל (ההוצאה הממוצעת לתחבורה ותקשורת למשק בית בישראל היתה 3000 ₪ לחודש בשנת 2010).
* תקטין פערים כלכליים ותאפשר לאנשים עניים יותר אפשרויות תעסוקה , לימוד וקניות טובים יותר
* תקטין פערים כלכליים ותאפשר לאנשים עניים יותר אפשרויות תעסוקה, לימוד וקניות טובים יותר
* תקטין את הייבוא של דלקים ומכוניות למשק ותחסוך למשק מיליארדי שקלים שמבוזבזים על פקקים, תאונות וזיהום.
* תקטין את הייבוא של דלקים ומכוניות , תשפר את החוסן הכלכלי של המשק ותחסוך לו מיליארדי שקלים שמבוזבזים על פקקים, תאונות וזיהום.
* תשפר את היעילות העירונית והקצאת המשאבים ובכך תביא לפריחה כלכלית
* תשפר את היעילות העירונית והקצאת המשאבים ובכך תביא לפריחה כלכלית
* תוזיל את יוקר הדיור על ידי קירוב הפריפייה למרכז, הקטנת הפרבור וחסכון בקרקע, וייעול ניצול השטח העירוני (הקטנת שטח ומשאבים שמבוזבזים כיום על חניות כבישים ומחלפים).
* תוזיל את יוקר הדיור על ידי קירוב הפריפייה למרכז, הקטנת הפרבור וחסכון בקרקע, וייעול ניצול השטח העירוני - לדומגה על ידי הקטנת השטחים והמשאבים שמבוזבזים כיום על חניות, כבישים ומחלפים במקום לדיור, מסחר ושטחים פתוחים.
רשימה מלאה יותר של היתרונות של הקטנת השימוש ברכב פרטי והגדלת החלופות מופיעה בסוף המסמך
רשימה מלאה יותר של היתרונות של הקטנת השימוש ברכב פרטי והגדלת החלופות מופיעה בסוף המסמך
===הנחות יסוד===
===הנחות יסוד===
* חזון התחבורה צריך להיות [[הולסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים , אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.
* חזון התחבורה צריך להיות [[הולסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים , אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.
* התחשבות ב[[שיא תפוקת הנפט]], התייקרות אנרגטית ו[[התחממות עולמית]]. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של אוכלוסיה גדלה וגידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד, והתדלדלות של מאגרי [[דלק מחצבי]] מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה. לפיכך אחד השיקולים החשובים הוא התחשבות ב[[יעילות אנרגטית]]
* התחשבות ב[[שיא תפוקת הנפט]], התייקרות אנרגטית ו[[התחממות עולמית]]. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של אוכלוסיה גדלה וגידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד, והתדלדלות של מאגרי [[דלק מחצבי]] מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה. לפיכך אחד השיקולים המרכזיים בתוכנית הוא התחשבות ב[[יעילות אנרגטית]] של הצעדים המוצעים- שכן יעילות זו תתרגם במשך הזמן ליעילות כלכלית ככל שתקטן כמות האנרגיה הזולה הזמינה לנו כיום.
* העדפת פתרונות זולים ופשוטים.
* העדפת פתרונות זולים ופשוטים - זהו עקרון הנובע מתורת הכלכלה ומהגיון פשוט. חלק מהפתרונות המוצעים בתחום הם יקרים ומסורבלים ובשל כך הם מעקבים שינוי. כמו כן, לרוב פתרון יקר ומסובך יותר פרושו שעלות הייצור והתחזוקה שלו הם עתירי אנריגה - ולכן מחירם בעתיד יהיה גבוה יותר.
* העדפת פתרונות שיגבירו את ה[[אי שוויון כלכלי|שוויון]], [[מגוון]], [[העצמה]] ותפקודים חברתיים וכלכליים.
* העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות. זמן הוא דבר קריטי בנושאי קיימות. המשך המצב הקיים גובה מחיר יקר היום ועלול להסתיים בהתמוטטות סביבתית וחברתית או "רק" לגבות מחיר גבוה יותר בעתיד.
* העדפת פתרונות שיגבירו את ה[[אי שוויון כלכלי|שוויון]], [[מגוון]] והביזור, [[העצמה]] ותפקודים חברתיים וכלכליים של המשפחה והקהילה. ערכים אלה היא כי הם מאפשרים היבטים אחרים שחשובים לקיום חברה בת קיימא כמו לדוגמה גידול ילדים. לדוגמה נמצא כי [[עבודה מהבית]] עלולה בחלק מהמקרים לגרום לבעיות בתא המשפחתי, ולכן אנו מעדיפים לשלב בפתרון זה מרכזי עבודה שכונתיים - שבהם מבצעים עבודה מרחוק אבל נשמרת בהם הפרדה מנטלית בין הבית לעבודה.
* הספקת [[פתרונות סינרגטיים]], כדי שפתרון אחד ישפר את התפקוד בתחומים אחרים במקום ליצור בעיות חדשות. לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כדי לספק פעילות גופנית ולשפר את הבריאות.
* הספקת [[פתרונות סינרגטיים]], כדי שפתרון אחד ישפר את התפקוד בתחומים אחרים במקום ליצור בעיות חדשות. לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כדי לספק פעילות גופנית וכדי לשפר את הבריאות.
==יעדי נסיעות יוממות==
==יעדי נסיעות יוממות==
אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה מאשר זה הקיים היום:
אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה מאשר זה הקיים היום: