שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,719 בתים ,  11:54, 28 באוקטובר 2011
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.  
 
[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.  
   −
[[ג'ארד דיימונד]], בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מביא את רצח העם ברונאדה כמקרה שהתרחש לא רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכולוסין. בטבח זה הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין לדוגמה כי היו בני הוטו שנטבחו גם הם בטבח, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה גם היא.  
+
==אסון מלתוסיאני ברואנדה==
 +
[[ג'ארד דיימונד]], בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מביא את רצח העם ברונאדה כמקרה שהתרחש לא רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכולוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין לדוגמה כי היו בני הוטו שנטבחו גם הם (על ידי בני הוטו) גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו ונרצחה גם היא.  
    +
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חלקאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו צפיפות אוכלוסין גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.
 +
 +
דברים אלו התווספו לקשיים אחרים שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בתרסות כדי למנוע [[סחף קרקע]], כמו גם קשיים בינלואמיים בשוק הקפה הובילה ל[[עוני]] קיצוני ולסף רעב. גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.
 +
 +
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב- 1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ4.9 ל5.3, כך שאדם אחד התפרנס מ-ארבע חמישיות הדונם ב1988 ובפחות מזה ב1993.
 +
 +
העוני גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בני בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה אלמנותה שבאופן מסורתי צריכות לקבל תמיכה מבני משפחתה של בעלה לשעבר לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה גוויעה ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ופירוק מערכות תמיכה חברתיות.
 +
 +
העוני הגדל הוביל מצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים - בעיקר העניים יותר נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד) שהיתה להם הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים.
 +
 +
המחקר הבלגי מצא כי באיזור זה לפחות 5.4% מהאכולוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד. השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים,; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המילציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.
 +
 +
מכן הסיקו החוקרים ודיימונד כי הרציחות בחבל קנאמה היתה על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון מצד אחד, ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ול"סגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
 +
 +
==הרחבות ועידונים==
 
הרחבה של הקטסטרופה המלתוסינאית היא במושג של גלישה מעבר לגבולות נשיאה, שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסיה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.
 
הרחבה של הקטסטרופה המלתוסינאית היא במושג של גלישה מעבר לגבולות נשיאה, שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסיה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.
  

תפריט ניווט