| השימוש במונח בספרות המודרנית של הכלכלה הנאו קלאסית מתוארך למאמר של ג'אקוב מינצ'ר (Jacob Mincer) בשם "השקעה בהון אנושי והקצאת של שכר אישי" בירחון לכלכלה פוליטית משנת 1958.<ref>Jacob Mincer, "Investment in Human Capital and Personal Income Distribution" Journal of Political Economy, 1958</ref>ולאחר מכן על ידי T.W. Schultz. היישום הידוע ביותר של רעיון ההון האנושי בכללכה הוא זה של מינצ'ר ו[[גרי בקר]] ששייכים ל[[אסכולת שיקאגו]] בכלכלה. ספרו של בקר, "הון אנושי" פורסם ב-1964, והפך למקור סימוכין המקובל ביותר לנושא למשך שנים רבות. על פי השקפה זו, הון אנושי הוא דוגמה ל"אמצעים הפיזיים של הייצור", כלומר מכונות מפעלים. אדם יכול להשקיע בהון אנושי (על ידי השכלה, הכשרה, טיפול רפואי) והתפוקה של אדם תלויה בצורה חלקית בהחזר ההשקעה על ההון האנושי שיש לאדם. לכן הון אנושי הוא אמצעי ייצור, שבו עוד השקעה מולידה עוד תפוקה. הון אנושי הוא תחליפי, אבל לא ניתן להעביר אותו, בניגוד לסוגי הון אחרים כמו אדמה, עבודה או הון תעשייתי. | | השימוש במונח בספרות המודרנית של הכלכלה הנאו קלאסית מתוארך למאמר של ג'אקוב מינצ'ר (Jacob Mincer) בשם "השקעה בהון אנושי והקצאת של שכר אישי" בירחון לכלכלה פוליטית משנת 1958.<ref>Jacob Mincer, "Investment in Human Capital and Personal Income Distribution" Journal of Political Economy, 1958</ref>ולאחר מכן על ידי T.W. Schultz. היישום הידוע ביותר של רעיון ההון האנושי בכללכה הוא זה של מינצ'ר ו[[גרי בקר]] ששייכים ל[[אסכולת שיקאגו]] בכלכלה. ספרו של בקר, "הון אנושי" פורסם ב-1964, והפך למקור סימוכין המקובל ביותר לנושא למשך שנים רבות. על פי השקפה זו, הון אנושי הוא דוגמה ל"אמצעים הפיזיים של הייצור", כלומר מכונות מפעלים. אדם יכול להשקיע בהון אנושי (על ידי השכלה, הכשרה, טיפול רפואי) והתפוקה של אדם תלויה בצורה חלקית בהחזר ההשקעה על ההון האנושי שיש לאדם. לכן הון אנושי הוא אמצעי ייצור, שבו עוד השקעה מולידה עוד תפוקה. הון אנושי הוא תחליפי, אבל לא ניתן להעביר אותו, בניגוד לסוגי הון אחרים כמו אדמה, עבודה או הון תעשייתי. |