שינויים

'''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני [[פרופסור]]ים מ[[אוניברסיטת דנוור]], פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[אקטיביזם|פעילי]] [[איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For

'''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For

Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}

Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום ב[[תביעת נזיקין]] בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.

'''אירופה''':

'''אירופה''':

*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס]] ב[[לונדון]] שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס.

*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר.  

*בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2000 € דמי נזיקין, 2000 € דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.

*בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2000 € דמי נזיקין, 2000 € דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.