שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 325 בתים ,  11:02, 10 באוקטובר 2011
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת [[דיון אזרחי|תביעה משפטית]] נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני [[פרופסור]]ים מ[[אוניברסיטת דנוור]], פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[אקטיביזם|פעילי]] [[איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
+
'''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני [[פרופסור]]ים מ[[אוניברסיטת דנוור]], פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[אקטיביזם|פעילי]] [[איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
 
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
 
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
   שורה 6: שורה 6:  
במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.
 
במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.
   −
ב[[קנדה]] ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון ב[[ניו יורק]] ג'יי ניקולס קולאבלה, "למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר ל[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]]".{{הערה|Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
+
בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה:
   −
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט.
+
{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
 +
 
 +
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של שלי יחימוביץ, ניצן הורוביץ ואורי אורבך נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]
    
==מקרים בולטים==
 
==מקרים בולטים==
שורה 36: שורה 38:  
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
 
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
 
[[קטגוריה:תקשורת]]
 
[[קטגוריה:תקשורת]]
 +
[[קטגוריה:משמר התאגידים]]

תפריט ניווט