47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: − + − − ===טיעון המוצר החלופי=== − אם ,לדוגמה, יעלה מחיר הנחושת בגלל ביקוש גדל והיצע קטן, יגדל התמריץ הכלכלי למצוא תחליף טכנולוגי. בגלל התמריץ הגדול יושקע בדבר זמן וכסף מצד מתחרים שונים. בסופו של דבר ימצאו תחליפים זולים לנחושת. לדוגמה כבלי תקשורת שדרשו בעבר הרבה נחושת ושקלו טונות לכל מטר קבל, עשויים היום מסיבים אופטיים, שאינם דורשים נחושת כלל. − − לטיעון זה יש מספר בעיות. − # פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו. הנסיון התמידי להוריד עלויות בכלכלה תחרותית הוביל לשינוי, אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. עם זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (לאלומניום, ברזל, קובאלט, ניקל, ברזל, ואבץ יש מקדמי הולכה נמוכים יותר). − # על פי פרדוקס ג'בונס, מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, ירד מחיר הנחושת עבור כל שאר השימושים של נחושת, והמשתמשים האחרים - לדוגמה חברות להולכת חשמל - הגדילו את הביקוש לנחושת, כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכריה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס. − # הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלגבי כולם ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב סופי מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית). − − ===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור=== − טיעון דומה הוא שמחיר הנחושת הגבוה יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המחזור של הנחושת. − − עיין לדוגמא בערך [[שיא תפוקת הנפט]] בחלק 2.היצע הנפט. − − טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת. − − הבעיה של טיעון זה הוא שכריית הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי אנרגיה ומשאבים. כריית הנחושת תדרוש עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור אותה. הפקת המתכת מהעופרה תדרוש עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דבר אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. − − כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]] בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל.
←פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית
==פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית==
==פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית==
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול משאבים.
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול של [[משאבים מתכלים]] הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים והגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקוייים. ראו הרחבה בערך [[משאבים מתכלים]].
==ספרים בנושא==
==ספרים בנושא==