שינויים

לטיעון זה יש מספר בעיות.

לטיעון זה יש מספר בעיות.

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  הנסיון התמידי להוריד עלויות בכלכלה תחרותית הוביל לשינוי, אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה.  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  הנסיון התמידי להוריד עלויות בכלכלה תחרותית הוביל לשינוי, אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. עם זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות-  הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (לאלומניום, ברזל, קובאלט, ניקל, ברזל, ואבץ יש מקדמי הולכה נמוכים יותר).  

לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל לדוגמה. ועם זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכה דומה לנחושת.  

# על פי פרדוקס ג'בונס, מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, ירד מחיר הנחושת עבור כל שאר השימושים של נחושת, והמשתמשים האחרים - לדוגמה חברות להולכת חשמל - הגדילו את הביקוש לנחושת, כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכריה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס.  

# על פי פרדוקס ג'בונס, מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, ירד מחיר הנחושת עבור כל שאר השימושים של נחושת, והמשתמשים האחרים - לדוגמה חברות להולכת חשמל - הגדילו את הביקוש לנחושת, כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכריה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלגבי כולם ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב סופי מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלגבי כולם ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב סופי מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).