שינויים

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה עושר וירטואלי. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה.  לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כזהב, ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה. (לא בטוח שאני מבין את ההסבר לגבי מה עוזר הקיבוע למדד גשמי כזהב)

אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה עושר וירטואלי. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה.  לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כזהב, ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה. (לא בטוח שאני מבין את ההסבר לגבי מה עוזר הקיבוע למדד גשמי כזהב)

אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר שלילי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר מעגל בדיוק עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק קורס. לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר שלילי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר מעגל בדיוק עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק קורס. לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אז מהו הליך יצירת כסף? בדוגמה תאורטית של מונופול בנקאי אם מישהוא מפקיד 100 שקל. לבנק עכשיו יש 100 שקל רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 900 שקל ולהסתפק ב100 כרזרבה, אלו מופקדים חזרה בבנק בידי מי שעשה בהם שימוש ועכשיו יש בבנק פקדון של 1000 ונוצרו 900 שקל חדשים.  

אז מהו הליך יצירת כסף? בדוגמה תאורטית של מונופול בנקאי אם מישהוא מפקיד 100 שקל. לבנק עכשיו יש 100 שקל רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 900 שקל ולהסתפק ב100 כרזרבה, אלו מופקדים חזרה בבנק בידי מי שעשה בהם שימוש ועכשיו יש בבנק פקדון של 1000 ונוצרו 900 שקל חדשים.  

במערכת של היום זה עובד אותו דבר רק בין הרבה בנקים אני בנק א' ומהמאה שקל שמרתי 10 לרזרבה והלוותי תשעים אלה מופקדים בבנק ב' ששומר 9 ומלווה 81 אלה מופקדים בבנק ג' ששומר 8.1 ומלווה 72.9 וכך הלאה עד שבכל מקרה נוצרו אותם 900 שקל חדשים כנגד המאה.

במערכת של היום זה עובד אותו דבר רק בין הרבה בנקים אני בנק א' ומהמאה שקל שמרתי 10 לרזרבה והלוותי תשעים אלה מופקדים בבנק ב' ששומר 9 ומלווה 81 אלה מופקדים בבנק ג' ששומר 8.1 ומלווה 72.9 וכך הלאה עד שבכל מקרה נוצרו אותם 900 שקל חדשים כנגד המאה.

לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא מוצר ציבורי. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא מוצר nonrival (איך זה בעברית), כלומר כשאני עושה בו שימוש ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו (seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת צמיחה. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים.

לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא מוצר ציבורי. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא מוצר nonrival (איך זה בעברית), כלומר כשאני עושה בו שימוש ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו (seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת צמיחה. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים.