שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 7: שורה 7:  
==גורמים לתופעה==
 
==גורמים לתופעה==
 
* גידול ב[[אוכלוסיית ישראל]] - גורם לכך שקרקע לבנייה היא משאב במחסור גדל.
 
* גידול ב[[אוכלוסיית ישראל]] - גורם לכך שקרקע לבנייה היא משאב במחסור גדל.
* בנייה נמוכה ו[[פברבור]] משתרע , יחד עם המנעות מ[[עירוניות מתחדשת]] - דברים אלו גורמים לכך שכאשר מבוצעת בנייה היא נעשית בצורה בזבזנית בקרקע. דבר שגורם לכך שהגדלת היצע הדיור לא נעשה בצורה יעילה.  
+
* בנייה נמוכה ו[[פרבור]] משתרע , יחד עם המנעות מ[[עירוניות מתחדשת]] - דברים אלו גורמים לכך שכאשר מבוצעת בנייה היא נעשית בצורה בזבזנית בקרקע. דבר שגורם לכך שהגדלת היצע הדיור לא נעשה בצורה יעילה.  
 
* מחסור במדיניות תכנונית מסודרת - אם היה ביצוע של תוכנית מסודרת כמו [[תמ"א 35]] לדוגמה. היה ברור היכן מתכוונים לבנות ואילו קרקעות לא מיועדות לבניה. בגלל לחצים של השוק הפרטי, [[שחיתות]] ומדיניות של האוצר להפרטה (ראו [[הפרטת קרקעות ישראל]]) יש ציפיה לכך שקרקעות שלכאורה מיועדות לחלקאות יעברו בעתיד לבנייה. דבר שלא היה מתרחש במדינה מסודרת.  
 
* מחסור במדיניות תכנונית מסודרת - אם היה ביצוע של תוכנית מסודרת כמו [[תמ"א 35]] לדוגמה. היה ברור היכן מתכוונים לבנות ואילו קרקעות לא מיועדות לבניה. בגלל לחצים של השוק הפרטי, [[שחיתות]] ומדיניות של האוצר להפרטה (ראו [[הפרטת קרקעות ישראל]]) יש ציפיה לכך שקרקעות שלכאורה מיועדות לחלקאות יעברו בעתיד לבנייה. דבר שלא היה מתרחש במדינה מסודרת.  
* הפשרת הקרקעות החלקאיות ההמונית בעקבות העליה מרוסיה בשנות ה-90- דבר שהיה תקדים לכך שניתן להפשיר קרקעות חקלאיות.  
+
* הפשרת הקרקעות החלקאיות ההמונית בעקבות העליה מרוסיה בשנות ה-90- דבר שהיה תקדים לכך שניתן להפשיר קרקעות חקלאיות.
    
==השלכות==
 
==השלכות==

תפריט ניווט