שינויים

'''ההיסטוריה הכושלת של ההפרטה והתחרות'''

'''ההיסטוריה הכושלת של ההפרטה והתחרות'''

מדיניות ההפרטה בשמה של התחרות הפכה בשנים האחרונות לתוכנית פעולה ממשית של הממשלה, והפקידות הבכירה במנגנון המדינה. חיידק ההפרטה הזה מתבסס על המיתוס לפיו יכולתו של המגזר העסקי לנהל חברות הפועלות בשוק תחרותי, עולה עשרות מונים על יכולתה של הממשלה לנהל חברות אלו. ביטוי חד ובוטה לכך, שלא לומר מכוער ודמגוגי, ניתן היה למצוא בדבריו של אורי יוגב, שהיה בעבר ממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר: "רק בעלים פרטיים", טען בזמנו יוגב, "רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים, המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה". אולם בניגוד לדבריו המגמתיים וחסרי הבסיס של יוגב, מחקרים רבים מוכיחים בדיוק את ההיפך – כלומר שאין שחר לטענה המפוקפקת הזו - וההנחה שהשוק הפרטי מחונן בכישורים אלטיסטיים ייחודיים הנה מגמתית ושקרית. הנחה הזו נובעת מתוך הרצון של הפקידים להפריט את השירותים הציבוריים לטובתם של בעלי ההון, בעיקר בכדי לזכות את עצמם לאחר עזיבתם את השירות הציבורי בתפקידי ניהול בכירים נכספים, ששכר שמן בצידם, בשירותים שהופרטו. משרד האוצר הוא דוגמא מובהקת לכך, ומשמש את פקידיו ומנהליו הבכירים כתחנת מעבר לעולם העסקי. בדיקת קורות חיים קצרה של הפקידים והבכירים הללו, מוכיחה את האמת הזו מעבר לכל ספק. היא מגלה, שאזרחי ישראל, ובעיקר החברה הישראלית, אינה עומדת בראש מעייניהם, ושמבחינתם של "פקידי השירות הציבורי" הללו במשרד האוצר, אזרחי ישראל אינם אלא סחורה, כלי עובר לסוחר, בדרך לסיפוק מאווייהם ורצונותיהם האגואיסטיים.

מדיניות ההפרטה בשמה של התחרות הפכה בשנים האחרונות לתוכנית פעולה ממשית של הממשלה, והפקידות הבכירה במנגנון המדינה. חיידק ההפרטה הזה מתבסס על המיתוס לפיו יכולתו של המגזר העסקי לנהל חברות הפועלות בשוק תחרותי, עולה עשרות מונים על יכולתה של הממשלה לנהל חברות אלו. ביטוי חד ובוטה לכך, שלא לומר מכוער ודמגוגי, ניתן היה למצוא בדבריו של אורי יוגב, שהיה בעבר ממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר: "רק בעלים פרטיים", טען בזמנו יוגב, "רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים, המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה". אולם בניגוד לדבריו המגמתיים וחסרי הבסיס של יוגב, מחקרים רבים מוכיחים בדיוק את ההיפך – כלומר שאין שחר לטענה המפוקפקת הזו - וההנחה שהשוק הפרטי מחונן בכישורים אלטיסטיים ייחודיים הנה מגמתית ושקרית. הנחה הזו נובעת מתוך הרצון של הפקידים להפריט את השירותים הציבוריים לטובתם של בעלי ההון, בעיקר בכדי לזכות את עצמם לאחר עזיבתם את השירות הציבורי בתפקידי ניהול בכירים נכספים, ששכר שמן בצידם, בשירותים שהופרטו. משרד האוצר הוא דוגמא מובהקת לכך, ומשמש את פקידיו ומנהליו הבכירים כתחנת מעבר לעולם העסקי. בדיקת קורות חיים קצרה של הפקידים והבכירים הללו, מוכיחה את האמת הזו מעבר לכל ספק. היא מגלה, שאזרחי ישראל, ובעיקר החברה הישראלית, אינה עומדת בראש מעייניהם, ושמבחינתם של "פקידי השירות הציבורי" הללו במשרד האוצר, אזרחי ישראל אינם אלא סחורה, כלי עובר לסוחר, בדרך לסיפוק מאווייהם ורצונותיהם האגואיסטיים.

'''התחרות כחמדנות בזויה והזויה'''

'''התחרות כחמדנות בזויה והזויה'''

אגב, התחרות וההפרטה היא חלק מתפיסה רחבה יותר של הניאו ליברליזם האינדיבידואלי בן ימינו, שהבין בעל כורחו את העיוותים שיוצר השוק, והגיע למסקנה כי את העיוותים יש לתקן על ידי הגברת מדיניות השוק, לרבות הפרטה סיטונית של נכסי מדינה לידיים פרטיות. מסקנה זו היא לא רק בזויה, היא בעיקר הזויה. הרי אם נגיד שכלכלת השוק לבדה עונה על כל צרכינו, מי יממן לנו את הביטחון? הצבא והמשטרה? הבא נפריט גם אותם. נביא חיילים ושוטרים תאילנדים או עובדים מהשטחים. יש לשער כי הם יידעו יותר טוב כיצד להתמודד עם מכת גניבות הרכב בשנים האחרונות, וזאת במקביל לחיסכון האדיר בהוצאות השכר (= תשלום שכר מינימום לשוטרים החדשים) ושלילת זכויותיהם הסוציאליות. לפי היגיון מעוות זה, אם יהיו יותר מדי תורים ברפואה הציבורית, נקנה ביטוח רפואי פרטי. אם התחבורה הציבורית תכשל, נקנה מכונית. אם התחבורה הציבורית  תכשל מאוד, נקנה מכונית לכל ילד שיגיע לגיל 18. אין פארקים ירוקים בערים? נקנה מכשירי התעמלות והליכונים. יש יותר מדי זיהום אוויר, נקנה פילטר לכל בית. המים מזוהמים, לא נורא, נקנה מים מינראליים. הפשע חוגג ברחובות? נקנה טנק ושריון לכל ילד במקום המכונית.

אגב, התחרות וההפרטה היא חלק מתפיסה רחבה יותר של הניאו ליברליזם האינדיבידואלי בן ימינו, שהבין בעל כורחו את העיוותים שיוצר השוק, והגיע למסקנה כי את העיוותים יש לתקן על ידי הגברת מדיניות השוק, לרבות הפרטה סיטונית של נכסי מדינה לידיים פרטיות. מסקנה זו היא לא רק בזויה, היא בעיקר הזויה. הרי אם נגיד שכלכלת השוק לבדה עונה על כל צרכינו, מי יממן לנו את הביטחון? הצבא והמשטרה? הבא נפריט גם אותם. נביא חיילים ושוטרים תאילנדים או עובדים מהשטחים. יש לשער כי הם יידעו יותר טוב כיצד להתמודד עם מכת גניבות הרכב בשנים האחרונות, וזאת במקביל לחיסכון האדיר בהוצאות השכר (= תשלום שכר מינימום לשוטרים החדשים) ושלילת זכויותיהם הסוציאליות. לפי היגיון מעוות זה, אם יהיו יותר מדי תורים ברפואה הציבורית, נקנה ביטוח רפואי פרטי. אם התחבורה הציבורית תכשל, נקנה מכונית. אם התחבורה הציבורית  תכשל מאוד, נקנה מכונית לכל ילד שיגיע לגיל 18. אין פארקים ירוקים בערים? נקנה מכשירי התעמלות והליכונים. יש יותר מדי זיהום אוויר, נקנה פילטר לכל בית. המים מזוהמים, לא נורא, נקנה מים מינראליים. הפשע חוגג ברחובות? נקנה טנק ושריון לכל ילד במקום המכונית.

[[קטגוריה: מאמרי דעה]]

[[קטגוריה: מאמרי דעה]]

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]