שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מושג בסיסי}} | | {{מושג בסיסי}} |
| | | |
− | '''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינה הביצועים שלהם. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר. נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] | + | '''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת [[זיהום]] או [[עלות חיצונית]] על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר. |
| + | |
| + | לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או [[קו-אבולוציה]] שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח. לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות. |
| | | |
| ==מנגנוני נעילה טכנולוגית== | | ==מנגנוני נעילה טכנולוגית== |
שורה 17: |
שורה 19: |
| | | |
| ;מכלול טכנו-מוסדי: | | ;מכלול טכנו-מוסדי: |
− | מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות. | + | מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות. |
| | | |
| ;הנדסת סביבה: | | ;הנדסת סביבה: |
שורה 40: |
שורה 42: |
| | | |
| באופן דומה, רוב מקלדות המחשב השטוחות עלולות לגרום לדלקת בפרק כף היד בקרב אנשים שעובדים במשך שעות ארוכות עם המחשב. מקלדות ארגונומיות הן בעלות מבנה של קימורים שמתאים למבנה היד ותוכנן להקטין בעיה זו. עם זאת, מקלדות אלה לא נכנסות לשימוש בגלל התרגלות של המשתמשים למקלדות השטוחות. | | באופן דומה, רוב מקלדות המחשב השטוחות עלולות לגרום לדלקת בפרק כף היד בקרב אנשים שעובדים במשך שעות ארוכות עם המחשב. מקלדות ארגונומיות הן בעלות מבנה של קימורים שמתאים למבנה היד ותוכנן להקטין בעיה זו. עם זאת, מקלדות אלה לא נכנסות לשימוש בגלל התרגלות של המשתמשים למקלדות השטוחות. |
| + | |
| + | ===תוכנה קניינית ותוכנת קוד פתוח=== |
| + | דוגמאות בולטות למערכות ותוכנות קוד פתוח כוללות את מערכת ההפעלה לינוקס, דפדפן פייר-פוקס, אופן אופיס (לעיבוד תמלילים), גימפ (לעריכת תמונות), שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט ועוד. ברוב תחומי התוכנה כיום, יש חלופות של קוד פתוח. רוב תוכנות הקוד הפתוח הן חינמיות, וברבות מהן יש אפשרות עבור משתמשים הרוצים בכך להוסיף ולשנות את התוכנה. |
| + | |
| + | קיימות תוכנות קוד פתוח שיש להם ביצועים טובים כמו או יותר מחלופות מסחריות או שיש להם יתרונות בהקשרים של אמינות או אפשרויות הרחבה. |
| + | |
| + | לפירמות המוכרות תוכנה או מערכות הפעלה כמו מיקרוסופט שיש להן אינטרס למנוע כניסה של טכנולוגיות ותוכנות הכתובות ב[[קוד פתוח]]. גם בצד הספקים מתכנתים שרגילים לעבוד עם הכלים המסחריים (כמו כלי דוט נט לעומת כלי JAVA או PHP) יש תמריץ להמשיך לעבוד עם תוכנות וכלים מסחריים. בצד הקונים, אחראים על קניית תוכנות ושימוש בהן כמו מתכנתים ומנהלי מחלקות, נמנעים לפעמים מלרכוש תוכנות קוד פתוח בגלל "שאין להן אבא" (העדר מחוייבות חוקית לתמיכה), בגלל הסיכון של מעבר לקוד פתוח עלול להוות במקרה שיתברר שאין תמיכה בנושא מסויים או בגלל חוסר היכרות. כמו כן חברות גדולות מפעילות לפעמים [[לובי פוליטי]] על ממשלות כדי שאלו לא ישתמשו בכלים של קוד פתוח. |
| + | |
| + | המנגנון העיקרי של נעילה על קוד סגור ותוכנה קניינית קשורים הוא מנגון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] בשילוב עם יתרונות להפצת רשת שבה "כל הקודם זוכה". |
| | | |
| ===תחבורת מכוניות ופרבור=== | | ===תחבורת מכוניות ופרבור=== |
| {{הפניה לערך מורחב|פרבור}} | | {{הפניה לערך מורחב|פרבור}} |
− | דוגמה אחת לנעילה טכנולוגית היא השימוש במכוניות לשם תחבורה אל ערים ובתוכן יחד עם פרבור. עם העליה בשימוש במכוניות נוצרים פקקי תנועה, סיכון בטיחותי, [[זיהום אוויר]] ורעש ו[[אי חום עירוני]]. אלו בתורם יוצרים כמה תופעות שמחזקות יחדיו נעילה טכנולוגית חזקה. | + | דוגמה אחת לנעילה טכנולוגית היא השימוש ב[[מכוניות]] לשם תחבורה אל ערים ובתוכן יחד עם [[פרבור]]. עם העליה בשימוש במכוניות נוצרים [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]] וסיכון בטיחותי, [[זיהום אוויר]] ורעש ו[[אי חום עירוני]]. אלו בתורם יוצרים כמה תופעות שמחזקות יחדיו נעילה טכנולוגית חזקה. |
| | | |
| [[תאונות דרכים]], [[אי חום עירוני|איי חום עירוניים]] ו[[זיהום אוויר]] מרתיעים [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ומעודדים עוד נסיעות במכוניות. השימוש במכוניות יוצר לחץ פוליטי להרחבת כבישים ומקומות חנייה על חשבון מדרכות או [[שבלי אופניים]] ועל חשבון [[נתיבי תחבורה ציבורית]], דבר זה גורם לסיכון בטיחותי של הולכי הרגל, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה. | | [[תאונות דרכים]], [[אי חום עירוני|איי חום עירוניים]] ו[[זיהום אוויר]] מרתיעים [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ומעודדים עוד נסיעות במכוניות. השימוש במכוניות יוצר לחץ פוליטי להרחבת כבישים ומקומות חנייה על חשבון מדרכות או [[שבלי אופניים]] ועל חשבון [[נתיבי תחבורה ציבורית]], דבר זה גורם לסיכון בטיחותי של הולכי הרגל, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה. |