47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''כושר התאוששות''' (resilience) או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' הם מונחים באקולוגיה, במערכות מורכבות וכ...
'''כושר התאוששות''' (resilience) או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' הם מונחים ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]] וכן בפסיכלוגיה ובמדעי החברה, המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב לשיווי משקל "בריא" בעל תפקוד גבוה.
המונח כושר התאוששות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד.
==חוסן אקולוגי==
באקולוגיה, מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מהפרעה סביבתית כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]]. הפרעה חזקה יותר או שמתמשכת על פני זמן רב יותר יכולה לגרום ל[[מעבר סף]] שמעבר לו המערכת תקרוס או תעבור לשיווי משקל שונה (עם פחות מינים , או הרכב מינים שונה, לרוב בתמיכה בפחות בעלי חיים ופחות מגוון). הפרעה מתמשכת או גדלה יכולה גם להקטין את יכולת החוסן של המערכת - כך שהפרעה קטנה יחסית, שבעבר היתה מקבלת מענה, גורמת לקריסה מערכתית.
פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, [[זיהום]], שימושי קרקע לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.
דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
==ראו גם==
*[[קרל פולקה]]
==קישורים חיצוניים==
*[[http://en.wikipedia.org/wiki/Resilience_%28ecology%29 כושר התאוששות (אקולוגיה)]] בויקיפדיה האנגלית
*[http://newurbannetwork.com/news-opinion/blogs/charles-marohn/14002/why-resilience-not-growth חוסן, לא צמיחה] Charles Marohn, newurbannetwork 21.1.2011
המונח כושר התאוששות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד.
==חוסן אקולוגי==
באקולוגיה, מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מהפרעה סביבתית כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]]. הפרעה חזקה יותר או שמתמשכת על פני זמן רב יותר יכולה לגרום ל[[מעבר סף]] שמעבר לו המערכת תקרוס או תעבור לשיווי משקל שונה (עם פחות מינים , או הרכב מינים שונה, לרוב בתמיכה בפחות בעלי חיים ופחות מגוון). הפרעה מתמשכת או גדלה יכולה גם להקטין את יכולת החוסן של המערכת - כך שהפרעה קטנה יחסית, שבעבר היתה מקבלת מענה, גורמת לקריסה מערכתית.
פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, [[זיהום]], שימושי קרקע לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.
דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
==ראו גם==
*[[קרל פולקה]]
==קישורים חיצוניים==
*[[http://en.wikipedia.org/wiki/Resilience_%28ecology%29 כושר התאוששות (אקולוגיה)]] בויקיפדיה האנגלית
*[http://newurbannetwork.com/news-opinion/blogs/charles-marohn/14002/why-resilience-not-growth חוסן, לא צמיחה] Charles Marohn, newurbannetwork 21.1.2011