שינויים

'''אקולוגיה''' (Ecology) היא מכלול היחסים בין היצורים החיים לסביבתם, וכן הכינוי לתחום המחקר המדעי שחוקר יחסים אלה.  

'''אקולוגיה''' (Ecology) היא מכלול היחסים בין היצורים החיים לסביבתם, וכן הכינוי לתחום המחקר המדעי שחוקר יחסים אלה.

תחום המחקר האקולוגי חוקר את התפוצה ודפוסי ההתנהגות של יצורים החיים (כולל מיקרו אורגניזמים, צמחים, חיות והאדם) ובעיקר האינטראקציות בין היצורים השונים ובין ה[[סביבה הטבעית]] שלהם. הסביבה של ייצור חי כוללת את התכונות הפיזיות א-ביוטיות כמו כמות קרינת השמש, האקלים, וגאולוגיה, וכן היא כוללת את המערכת האקולוגית הביוטית שנוצרת על ידי ייצורים חיים החולקים את אותו בית גידול.

תחום המחקר האקולוגי חוקר את התפוצה ודפוסי ההתנהגות של יצורים החיים (כולל מיקרו אורגניזמים, צמחים, חיות והאדם) ובעיקר האינטראקציות בין היצורים השונים ובין ה[[סביבה הטבעית]] שלהם. הסביבה של ייצור חי כוללת את התכונות הפיזיות א-ביוטיות כמו כמות קרינת השמש, האקלים, וגאולוגיה, וכן היא כוללת את המערכת האקולוגית הביוטית שנוצרת על ידי ייצורים חיים החולקים את אותו בית גידול.  

המילה "אקולוגיה" משמשת לעיתים קרובות  (כמו כלכלה אקולוגית או אקולוגיה עמוקה) כשם נרדף ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] או לחלופין ל[[סביבתנות]] או [[קיימות]]. כך גם המילה אקלוגי משמשת לתאור מוצרים שהם ידידותיים לסביבה.  

המילה "אקולוגיה" משמשת לעתים קרובות  (כמו כלכלה אקולוגית או אקולוגיה עמוקה) כשם נרדף ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] או לחלופין ל[[סביבתנות]] או [[קיימות]]. כך גם המילה אקולוגי משמשת לתיאור מוצרים שהם ידידותיים לסביבה.

==היסטוריה==

==היסטוריה==

המונח אקולוגיה נטבע על ידי הביולוג הגרמני די ארנסט הקל (Ernst Haeckel) בשנת 1866. פרוש השם הוא מהלחם בין המילה היוונית Oikos שפרושה בית יחד עם לוגיה - המחקר של. או ביחד "מחקר הבית". שם זה דומה לשם Economy שגם הוא נגזר משורש יווני דומה (משק בית). הקל לא כתב על הנושא בזמנו, וספר הלימוד המשמעותי הראשון (יחד עם קורס האוניברסיטאי הראשון) ניתן על ידי הבוטנאי הדני Eugenius Warming. שנחשב לפעמים כאבי האקולוגיה.  

המונח אקולוגיה נטבע על ידי הביולוג הגרמני די ארנסט הקל (Ernst Haeckel) בשנת 1866. פרוש השם הוא מהלחם בין המילה היוונית Oikos שפרושה בית יחד עם לוגיה - המחקר של. או ביחד "מחקר הבית". שם זה דומה לשם Economy שגם הוא נגזר משורש יווני דומה (משק בית). הקל לא כתב על הנושא בזמנו, וספר הלימוד המשמעותי הראשון (יחד עם קורס האוניברסיטאי הראשון) ניתן על ידי הבוטנאי הדני Eugenius Warming. שנחשב לפעמים כאבי האקולוגיה.

==התשתיות הסביבתיות==

==התשתיות הסביבתיות==

'''התשתיות הסביבתיות''' הם הגורמים שמהווים את הסביבה הלא ביולוגית, או הא-ביוטית, במערכת האקולוגית. ניתן לחלק את הגורמים האלה לתשתית (כלומר קרקע או מים) ולאקלים. התשתית מהווה גורם מפריד חשוב בין מערכות אקולוגיות קטנות יותר, ורוב המינים חיים או במים או ביבשה , גם הגורמים המגבילים בשני התחומים שונים למדי.  

'''התשתיות הסביבתיות''' הם הגורמים שמהווים את הסביבה הלא ביולוגית, או הא-ביוטית, במערכת האקולוגית. ניתן לחלק את הגורמים האלה לתשתית (כלומר קרקע או מים) ולאקלים. התשתית מהווה גורם מפריד חשוב בין מערכות אקולוגיות קטנות יותר, ורוב המינים חיים או במים או ביבשה , גם הגורמים המגבילים בשני התחומים שונים למדי.

האקלים העולמי שונה במקומות שונים כאשר עיקר השינוי הוא לארוך קווי רוחב - אקלים חם וטרופי באיזורי קו הממווה, אקלים ממוזג במקומות רחוקים יותר מקו המשווה ואקלים קר ככל שמתקרבים לקטבים. האקלים שונה בהיבטים רבים כמו כמות המשקעים והטמפרטורה, כמות  האור, מהירות הרוח, נוכחות של סופות, כמות היובש באוויר ועוד.

האקלים העולמי שונה במקומות שונים כאשר עיקר השינוי הוא לארוך קווי רוחב - אקלים חם וטרופי באזורי קו המשווה, אקלים ממוזג במקומות רחוקים יותר מקו המשווה ואקלים קר ככל שמתקרבים לקטבים. האקלים שונה בהיבטים רבים כמו כמות המשקעים והטמפרטורה, כמות  האור, מהירות הרוח, נוכחות של סופות, כמות היובש באוויר ועוד.

ניתן לחלק את התנאים הא-ביוטים לתנאי סביבה ולמשאבים. '''תנאי סביבה''' הם גורמים אשר משפיעים על היצורים החיים, אך אינם מתכלים במהלך השפעה זו.  התנאים האלה כוללים את הטמפרטורה, מהירות הרוח, מליחות הקרקע המים, נוכחות של מינירלים נוספים, רמת החומציות, רמת הלחות היחסית, ועוד. '''משאבים''' לעומת זאת הם גורמים הניתנים למדידה שהיצורים החיים צורכים. כך שככל שיש יותר יצורים חיים או פעילות רבה יותר שלהם כך יש פחות מהמשאבים. המשאבים כוללים חומרים (כמו מים נקיים ביבשה או מינרלים, ובעיקר זרחן וחנקן בים), אנרגיה (בעיקר [[אנרגיית שמש]]), וכן המקום (המרחב או הנפח) הנדרש לקיום היצורים. עבור יצורים כמו אצות או צמחים הניזונים מאור, גישה לשטח באור השמש מקבילה לגישה לאנרגיה. יש תנאים שיכולים להיות משאב סביבה ליצור אחד (אור לצמחים) ותאני סביבתי ליצורים אחרים (אור לחיות יום).  

ניתן לחלק את התנאים הא-ביוטים לתנאי סביבה ולמשאבים. '''תנאי סביבה''' הם גורמים אשר משפיעים על היצורים החיים, אך אינם מתכלים במהלך השפעה זו.  התנאים האלה כוללים את הטמפרטורה, מהירות הרוח, מליחות הקרקע המים, נוכחות של מינרלים נוספים, רמת החומציות, רמת הלחות היחסית, ועוד. '''משאבים''' לעומת זאת הם גורמים הניתנים למדידה שהיצורים החיים צורכים. כך שככל שיש יותר יצורים חיים או פעילות רבה יותר שלהם כך יש פחות מהמשאבים. המשאבים כוללים חומרים (כמו מים נקיים ביבשה או מינרלים, ובעיקר זרחן וחנקן בים), אנרגיה (בעיקר [[אנרגיית שמש]]), וכן המקום (המרחב או הנפח) הנדרש לקיום היצורים. עבור יצורים כמו אצות או צמחים הניזונים מאור, גישה לשטח באור השמש מקבילה לגישה לאנרגיה. יש תנאים שיכולים להיות משאב סביבה ליצור אחד (אור לצמחים) ותאני סביבתי ליצורים אחרים (אור לחיות יום).

==גורמים מגבילים==

==גורמים מגבילים==

'''גורם מגביל''' (Limiting factor) הוא אחד ממשתני הסביבה או מהמשאבים הדרושים ליצור חי, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסיה או על הפעילות של היצור החי. גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של לייבג - כשם שהקרש הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאכסן בה. כך גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחתו) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה מים מהווים גורם מגביל מרכזי עובר צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש גידול עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור לדוגמה.  

'''גורם מגביל''' (Limiting factor) הוא אחד ממשתני הסביבה או מהמשאבים הדרושים ליצור חי, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסייה או על הפעילות של היצור החי. גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של לייבג - כשם שהקרש הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאכסן בה. כך גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחתו) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה מים מהווים גורם מגביל מרכזי עובר צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש גידול עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור לדוגמה.

===גורמים מגבילים ביבשה===

===גורמים מגבילים ביבשה===

עבור מערכות יבשתיות הגורם החשוב ביותר באקלים הוא כמות המשקעים לעומת כמות האידוי של המים. תהליך הפוטוסינתזה בצמחים מחייב אותם לצרוך מים, ולכן צמחים אינם יכולים לחיות לאורך זמן בלי מים. הטמפרטורה משפיעה הן כגורם עצמאי והן כגורם מכריע בשאלה כמה מים יתאדו, ולכן ניתן לחלק את היבשה לאיזורים שמתאפיינים בכמות המשקעים והטמפרטורה שיש בהם.  

עבור מערכות יבשתיות הגורם החשוב ביותר באקלים הוא כמות המשקעים לעומת כמות האידוי של המים. תהליך הפוטוסינתזה בצמחים מחייב אותם לצרוך מים, ולכן צמחים אינם יכולים לחיות לאורך זמן בלי מים. הטמפרטורה משפיעה הן כגורם עצמאי והן כגורם מכריע בשאלה כמה מים יתאדו, ולכן ניתן לחלק את היבשה לאזורים שמתאפיינים בכמות המשקעים והטמפרטורה שיש בהם.

הגורם המגביל המרכזי ביבשה הוא כאמור כמות המים ליחידת זמן ושטח, שבעצם מהווים חסם מרכזי בשאלה באיזה אחוז מהשנה ניתן לקיים פעילות פוטוסינתית מלאה, שתהיה מוגבלת רק על ידי גורמים אחרים. כשיש יחס גבוה מספיק בין משקעים לאידוי עבור יחידת שטח ביבשה, בדרך כלל יצמח שם יער. כאשר יש פחות מים יצמחו שם עצים נשירים ושיחים נשירים, או עצים קטנים או ערבות עשב, צמחים אלה מתמודדים עם תנאים בהם אין מספיק מים כדי לקיים פעילות פוטוסינתית במשך כל השנה באותה המידה. באיזורים יבשים יותר, כמו איזורי הערבה המדברים בישראל, קשה לצמחים עוד יותר למצוא מים, ולכן עליהם לעסוק בפעילות פוטוזינתיזה רק בחלק קצר מהשנה, ובשאר השנה הצמחים יבשים ומחכים לבוא הגשמים מחדש. במדבר, ששם אין כמעט משקעים ויש אידוי משמעותי, גדלים מעט מאוד צמחים ליד מקורות מים, או צמחים שמסוגלים להשלים מחזור חיים בצורה מהירה מאוד ואז לשוב לצורה מוגנת של זרע למשך מספר שנים.  

הגורם המגביל המרכזי ביבשה הוא כאמור כמות המים ליחידת זמן ושטח, שבעצם מהווים חסם מרכזי בשאלה באיזה אחוז מהשנה ניתן לקיים פעילות פוטוסינתית מלאה, שתהיה מוגבלת רק על ידי גורמים אחרים. כשיש יחס גבוה מספיק בין משקעים לאידוי עבור יחידת שטח ביבשה, בדרך כלל יצמח שם יער. כאשר יש פחות מים יצמחו שם עצים נשירים ושיחים נשירים, או עצים קטנים או ערבות עשב, צמחים אלה מתמודדים עם תנאים בהם אין מספיק מים כדי לקיים פעילות פוטוסינתית במשך כל השנה באותה המידה. באזורים יבשים יותר, כמו אזורי הערבה המדברים בישראל, קשה לצמחים עוד יותר למצוא מים, ולכן עליהם לעסוק בפעילות פוטוסינתזה רק בחלק קצר מהשנה, ובשאר השנה הצמחים יבשים ומחכים לבוא הגשמים מחדש. במדבר, ששם אין כמעט משקעים ויש אידוי משמעותי, גדלים מעט מאוד צמחים ליד מקורות מים, או צמחים שמסוגלים להשלים מחזור חיים בצורה מהירה מאוד ואז לשוב לצורה מוגנת של זרע למשך מספר שנים.

כאשר מים נמצאים בשפע ביבשה הגורם המגביל העיקרי בהם הוא כמות האור. עצים צומחים לגובה ויוצרים צל שמקשה על שאר הצמחים לגדול. לעצים יתרון תחרותי במקרה זה מול צמחים חד שנתיים נמוכים יותר. במקומות אחרים, סמוך לקטבים או ליד ראשי הרים, יכולה טמפרטורה נמוכה מידי להיות גורם מגביל. גורם מגביל א-ביוטי נוסף ביבשה הוא רמות חומציות של קרקע, נוכחות של מינרלים מפריעים או מחסור במינרלים חיוניים, וכן הרוח.  

כאשר מים נמצאים בשפע ביבשה הגורם המגביל העיקרי בהם הוא כמות האור. עצים צומחים לגובה ויוצרים צל שמקשה על שאר הצמחים לגדול. לעצים יתרון תחרותי במקרה זה מול צמחים חד שנתיים נמוכים יותר. במקומות אחרים, סמוך לקטבים או ליד ראשי הרים, יכולה טמפרטורה נמוכה מידי להיות גורם מגביל. גורם מגביל א-ביוטי נוסף ביבשה הוא רמות חומציות של קרקע, נוכחות של מינרלים מפריעים או מחסור במינרלים חיוניים, וכן הרוח.

===גורמים מגבילים בים===

===גורמים מגבילים בים===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]]}}

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|250px|[[מחזור הזרחן]] בים]]

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|250px|[[מחזור הזרחן]] בים]]

הגורם המגביל העיקרי במערכות ימיות הוא הנוכחות של מינרלים מזינים החיוניים לצמיחת צמחים האצות ובעלי החיים. היסודות החשובים הם הזרחן והחנקן. החנקן חיוני לבניית החלבונים המהוות את "מכונות" התאים, ובונות את רוב רקמות הגוף, הזרחן נמצא באצמות, ובחומצות הגרעין ומהוה מתווך חשוב ביכולת לאגור אנרגיה ולשחרר אותה בשעות הצורך.  

הגורם המגביל העיקרי במערכות ימיות הוא הנוכחות של מינרלים מזינים החיוניים לצמיחת צמחים האצות ובעלי החיים. היסודות החשובים הם הזרחן והחנקן. החנקן חיוני לבניית החלבונים המהוות את "מכונות" התאים, ובונות את רוב רקמות הגוף, הזרחן נמצא בעצמות, ובחומצות הגרעין ומהוה מתווך חשוב ביכולת לאגור אנרגיה ולשחרר אותה בשעות הצורך.

המינרלים מהווים גורם מגביל בים בגלל שבמשך הזמן כאשר יצורים חיים מתים, הם שוקעים לקרקעית ואיתם שוקעים גם המינרלים. במים העמוקים גורם גורם מגביל אחר - אור שמש לא מצליח לרדת לקרקעית ולכן אין שם פעילות של פוטוסינתיזה. מים קרים כבדים יותר ממים חמים ולכן ברוב שטחי הימים אין ערבוב בין שכבות המים.  

המינרלים מהווים גורם מגביל בים בגלל שבמשך הזמן כאשר יצורים חיים מתים, הם שוקעים לקרקעית ויחד איתם שוקעים גם המינרלים. במים העמוקים גורם גורם מגביל אחר - אור שמש לא מצליח לרדת לקרקעית ולכן אין שם פעילות של פוטוסינתזה. מים קרים כבדים יותר ממים חמים ולכן ברוב שטחי הימים אין ערבוב בין שכבות המים.

המינרלים מסתובבים יחד עם זרמי המים על קרקעית הים, לפעמים במשך אלפי שנים. הם יכולים לחזור חזרה למים הרדודים יותר בעיקר בשני מקומות. האחד הוא סמוך למדפי יבשת, כמו ליד חופי אפריקה המערבית, היכן שהרוח שבאה מן היבשה מזיזה את המים הרדודים הרחק מהחוף וגורמת לאפקט שאיבה וערבול שמעלה מים קרים. מקום אחר הוא ליד הקטבים שם המים הרדודים מתקררים, שוקעים וגורמים לעליית מים עמוקים יותר עשירים במזון. מסיבות אלה, רוב שטחי האוקיינוס דומים למדבר, ואילו המקומות בהם יש כמות גדולה של צמחים , מזון ודגים נמצאים ליד מדפי היבשת וסמוך לקטבים.

המינרלים מסתובבים יחד עם זרמי המים על קרקעית הים, לפעמים במשך אלפי שנים. הם יכולים לחזור חזרה למים הרדודים יותר בעיקר בשני מקומות. האחד הוא סמוך למדפי יבשת, כמו ליד חופי אפריקה המערבית, היכן שהרוח שבאה מן היבשה מזיזה את המים הרדודים הרחק מהחוף וגורמת לאפקט שאיבה וערבול שמעלה מים קרים. מקום אחר הוא ליד הקטבים שם המים הרדודים מתקררים, שוקעים וגורמים לעליית מים עמוקים יותר עשירים במזון. מסיבות אלה, רוב שטחי האוקיינוס דומים למדבר, ואילו המקומות בהם יש כמות גדולה של צמחים , מזון ודגים נמצאים ליד מדפי היבשת וסמוך לקטבים.

==הספקת אנרגיה==

==הספקת אנרגיה==

{{הפניה לערך מורחב|ייצור ראשוני}}

{{הפניה לערך מורחב|ייצור ראשוני}}

כל יצור חי, ולמעשה כל [[מערכת מפזרת]], זקוק לזרם מתמיד של [[אקסרגיה]] - של [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] נמוכה, כדי להיות מסוגל להתקיים.  רוב ה[[אקסרגיה]] שמפרנסת את המערכת האקולוגית מקורה ב[[אנרגיית השמש]]. מעיינות חמים וגייזירים מספקים כמות אפסית של אנרגיה יחסית לאנרגיה זו.  

כל יצור חי, ולמעשה כל [[מערכת מפזרת]], זקוק לזרם מתמיד של [[אקסרגיה]] - של [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] נמוכה, כדי להיות מסוגל להתקיים.  רוב ה[[אקסרגיה]] שמפרנסת את המערכת האקולוגית מקורה ב[[אנרגיית השמש]]. מעיינות חמים וגייזירים מספקים כמות אפסית של אנרגיה יחסית לאנרגיה זו.

השלב הראשוני בהפיכת אנרגיית השמש לזמינה עבור המערכת האקולוגית, הוא שלב ה[[הטמעה]] או הפוטוסינתזה, שבו צמחים משתמשים ב[[אנרגיית שמש|אנרגיית שמש]], במים וב[[פחמן דו חמצני]] כדי ליצור מים, חמצן ואנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. שלב זה נקרא גם [[ייצור ראשוני]] ובו תלויים כל שאר היצורים החיים.  

השלב הראשוני בהפיכת אנרגיית השמש לזמינה עבור המערכת האקולוגית, הוא שלב ה[[הטמעה]] או הפוטוסינתזה, שבו צמחים משתמשים ב[[אנרגיית שמש|אנרגיית שמש]], במים וב[[פחמן דו חמצני]] כדי ליצור מים, חמצן ואנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. שלב זה נקרא גם [[ייצור ראשוני]] ובו תלויים כל שאר היצורים החיים.

שאר היצורים החיים יכולים לקבל רק שאריות של האנרגיה שנקלטה על ידי הצמחים. אוכלי צמחים מתחלקים לאוכלי עשב וכן ליצורים זעירים שמעכלים את הצמח לאחר מותו ומסייעים להתפרקותו ולהשלמת מחזורי המינרלים שהיו בצמח. יצורים נוספים, כמו טורפים או טפילים ניזונים מאוכלי הצמחים וכך הלאה. כל שלב כזה נקרא "'''רמה טרופית'''".  

שאר היצורים החיים יכולים לקבל רק שאריות של האנרגיה שנקלטה על ידי הצמחים. אוכלי צמחים מתחלקים לאוכלי עשב וכן ליצורים זעירים שמעכלים את הצמח לאחר מותו ומסייעים להתפרקותו ולהשלמת מחזורי המינרלים שהיו בצמח. יצורים נוספים, כמו טורפים או טפילים ניזונים מאוכלי הצמחים וכך הלאה. כל שלב כזה נקרא "'''רמה טרופית'''".

בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]], בכל רמה טרופית יש לכלל היצורים פחות [[אקסרגיה]] מכמות האקסרגיה שהיתה זמינה ליצורים לפניהם, וחלק מהכמות המקורית מתפזר כחום - אנרגיה בעלת אנטרופיה גבוהה יותר שהיצורים החיים ומנועי חום אינם מסוגלים לנצל. מסיבה זו יש בכל רמה טרופית, תוספת קטנה יותר של של מסת גוף בשנה (כמות היצורים ברמה הטרופית כפול כמות הגידול במסה בשנה ליצור פחות כמות האובדן). כמו כן מסיבה זו בדרך כלל נדיר למצוא יותר מ-4-5 רמות טרופיות במערכת אקולוגית.  

בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]], בכל רמה טרופית יש לכלל היצורים פחות [[אקסרגיה]] מכמות האקסרגיה שהיתה זמינה ליצורים לפניהם, וחלק מהכמות המקורית מתפזר כחום - אנרגיה בעלת אנטרופיה גבוהה יותר שהיצורים החיים ומנועי חום אינם מסוגלים לנצל. מסיבה זו יש בכל רמה טרופית, תוספת קטנה יותר של של מסת גוף בשנה (כמות היצורים ברמה הטרופית כפול כמות הגידול במסה בשנה ליצור פחות כמות האובדן). כמו כן מסיבה זו בדרך כלל נדיר למצוא יותר מ-4-5 רמות טרופיות במערכת אקולוגית.

אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן. יער משווני או ביצה משוונית הם בעלי ייצור ראשוני של כ-7,000 ק"ג לדונם לשנה, וזהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר. איזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3000 ק"ג לדונם לשנה, במדבר הנתון המקביל הוא 100-50 ק"ג לדונם בשנה. גידולי [[חקלאות]] מייצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן תירס לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה. אוקיינוס פתוח מייצר בין 50-ל 200 ק"ג לדונם בשנה, ובאיזורי ערבול מים, היכן שיש פעילות גבוהה יותר של יצורים חיים, הוא יוצר בין 1000 ל-2000 ק"ג לדונם לשנה. דברים אלה מצביעים על חשיבות היערות המשוונים - למרות שהאוקיינוס הפתוח תופס כ-70% משטח הפלנטה הוא מייצר פחות מ-20% מהייצור הראשוני. לעומתו היער המשווני שתופס רק 5% משטח כדור הארץ תורם 25-30% מכלל הייצור הראשוני.

אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן. יער משווני או ביצה משוונית הם בעלי ייצור ראשוני של כ-7,000 ק"ג לדונם לשנה, וזהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר. אזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3000 ק"ג לדונם לשנה, במדבר הנתון המקביל הוא 100-50 ק"ג לדונם בשנה. גידולי [[חקלאות]] מייצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן תירס לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה. אוקיינוס פתוח מייצר בין 50-ל 200 ק"ג לדונם בשנה, ובאזורי ערבול מים, היכן שיש פעילות גבוהה יותר של יצורים חיים, הוא יוצר בין 1000 ל-2000 ק"ג לדונם לשנה. דברים אלה מצביעים על חשיבות היערות המשווניים - למרות שהאוקיינוס הפתוח תופס כ-70% משטח הפלנטה הוא מייצר פחות מ-20% מהייצור הראשוני. לעומתו היער המשווני שתופס רק 5% משטח כדור הארץ תורם 25-30% מכלל הייצור הראשוני.

 

==לקריאה נוספת==

==לקריאה נוספת==

* '''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', דן כהן, אוניברסיטה משודרת, 1993 , משרד הבטחון- ההוצאה לאור

* '''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', דן כהן, אוניברסיטה משודרת, 1993 , משרד הביטחון- ההוצאה לאור

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecology אקולוגיה] בויקיפידה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecology אקולוגיה] בויקיפידה האנגלית

[[קטגוריה:ביולוגיה]]

[[קטגוריה:ביולוגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]