שינויים

'''המחלה ההולנדית''' (The Dutch Disease) היא מונח כלכלי המנסה להסביר את הקשר לכאורה בין ניצול של משאבי טבע או [[חומרי גלם]] לבין ירידה של הסקטור היצרני ושקיעה של הכלכלה. התאוריה אומרת שהעליה בהכנסות מהמשאב הטבעי תגרום לנסיגה מתחום התעשייה של הכלכלה הלאומית בגלל עליית [[שער המטבע]] של אותה מדינה, דבר שהופך את הסקטור הייצרני לפחות תחרותי בהשוואה למדינות אחרות.  

'''המחלה ההולנדית''' (The Dutch Disease) היא מונח כלכלי המנסה להסביר את הקשר לכאורה בין ניצול של משאבי טבע או [[חומרי גלם]] לבין ירידה של הסקטור היצרני ושקיעה של הכלכלה. התאוריה אומרת שהעליה בהכנסות מהמשאב הטבעי תגרום לנסיגה מתחום התעשייה של הכלכלה הלאומית בגלל עליית [[שער המטבע]] של אותה מדינה, ובגלל תת-פיתוח של הסקטור הזה, דבר שהופך את הסקטור הייצרני לפחות תחרותי בהשוואה למדינות אחרות.  

עם זאת, קשה מאוד לקבוע בוודאות שהמחלה ההולנדית היא הסיבה של שקיעת הסקטור היצרני, היות ויש הרבה גורמים אחרים הפועלים בו זמנית בכלכלה.  

עם זאת, קשה לקבוע בוודאות שהמחלה ההולנדית היא הסיבה של שקיעת הסקטור היצרני, היות ויש הרבה גורמים אחרים הפועלים בו זמנית בכלכלה.  

בעוד המונח מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עליה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[שיא תפוקת הנפט]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

בעוד המונח מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עלייה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[שיא תפוקת הנפט]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של הולנד בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי גז בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם לתיסוף של המטבע המקומי ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלה של היבוא, הקטנה של היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: אובדן מקומות עבודה, [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת וריבית גבוהה.

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של הולנד בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי גז בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם לתיסוף של המטבע המקומי ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלה של היבוא, הקטנה של היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: אובדן מקומות עבודה, [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת וריבית גבוהה.

ה[[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב דומה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לייבא כמויות עצומות של המתכת כסף ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטיה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. כתוצאה מכך, נטען, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה שולית בהרבה.  

ה[[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב דומה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לייבא כמויות עצומות של המתכת כסף ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטיה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. כתוצאה מכך, נטען, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה שולית בהרבה.  

==המודל הכלכלי הבסיסי==

==המודל הכלכלי הבסיסי==

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו- J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת נפט או גז, אבל יכול להתייחס למשאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים.  

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו- J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת נפט או גז, אבל יכול להתייחס למשאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים.  

היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת השקעה בהון אנושי. מצב זה איפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  

היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת השקעה בהון אנושי. מצב זה איפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  

==השפעות==

==השפעות==

במודלים פשוטים של סחר, ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת.  

במודלים פשוטים של סחר, ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות הממונות בתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באייזרביג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות הממונות בתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באייזרביג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976.  

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

==המחלה ההולנדית בישראל==

==המחלה ההולנדית בישראל==

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם הדולרים הגדול שמגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל ייסוף השקל על ידי ענף ההיטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם הדולרים הגדול שמגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל ייסוף השקל על ידי ענף ההיטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז.  

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנרווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  

רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.  

רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בויקיפידה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בויקיפידה האנגלית

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.06.2010

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.06.2010

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408285,00.html פישר: "חשוב לא להפר חוזים בתחום הגז טבעי"], כלכליסט, 16.06.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408285,00.html פישר: "חשוב לא להפר חוזים בתחום הגז טבעי"], כלכליסט, 16.06.10