שינויים

בעוד המונח מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עליה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[שיא תפוקת הנפט]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

בעוד המונח מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עליה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[שיא תפוקת הנפט]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי 'האקונומיסט' כדי לתאר הת הירידה של הסקטור התעשייה של הולנד בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי גז בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> הגילוי גרם לתיסוף של המטבע המקומי ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלה של היבוא, הקטנה של היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: אובדן מקומות עבודה, חוב ציבורי תופח, אינפלציה גוברת וריבית גבוהה.

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של הולנד בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי גז בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם לתיסוף של המטבע המקומי ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלה של היבוא, הקטנה של היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: אובדן מקומות עבודה, [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת וריבית גבוהה.

 

 

 

 

 

 

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הם למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

==התמודדות בעולם==

==התמודדות בעולם==

בנורווגיה נתגלו מרבצים גדולים של נפט. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה. כדי למנוע ייסוף של המטבע המקומית, משקיעה הקרן חלק קטן מהכסף באפיקים שונים בעולם.  

 

 

 

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות הממונות בתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באייזרביג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976.

 

בנורווגיה לדוגמה נתגלו מרבצים גדולים של נפט. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה. כדי למנוע ייסוף של המטבע המקומית, משקיעה הקרן חלק קטן מהכסף באפיקים שונים בעולם.

 

 

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

==המחלה ההולנדית בישראל==

==המחלה ההולנדית בישראל==