שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 82: שורה 82:  
==הפוליטיזציה של יחסי הייצור==
 
==הפוליטיזציה של יחסי הייצור==
   −
[[אנדרה גורז]] פיתח תיאוריה של כלכלה-פוליטית הנסמכת על רעיון הניכור של [[מרקס]]. כאשר עובדים מועסקים באופן שבו הם אינם שותפים לתהליך הייצור אלא משחקים בו תפקיד פאסיבי בלבד, הם נוטים לשכפל את הניכור שהם חווים בעבודתם בחיים הפרטיים ונדחפים לכיוון של צריכה מנוכרת. גורז לוקח את הביקורת של גלברייט על האוטונומיה הצרכנית צעד נוסף קדימה ומדגיש את אפשרויות הבחירה המצומצמות מראש של הצרכנים. גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר מכוניות הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבתי החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי. כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שלא ניתן להתסדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.
+
[[אנדרה גורז]] פיתח תיאוריה של כלכלה-פוליטית הנסמכת על רעיון הניכור של [[מרקס]]. כאשר עובדים מועסקים באופן שבו הם אינם שותפים לתהליך הייצור אלא משחקים בו תפקיד פאסיבי בלבד, הם נוטים לשכפל את הניכור שהם חווים בעבודתם בחיים הפרטיים ונדחפים לכיוון של [[תרבות הצריכה|צריכה מנוכרת]]. גורז לוקח את הביקורת של גלברייט על האוטונומיה הצרכנית צעד נוסף קדימה ומדגיש את אפשרויות הבחירה המצומצמות מראש של הצרכנים.  
 +
 
 +
גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר [[מכוניות]] הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבת החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי (ראו [[פרבור]]). כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שקשה להסתדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.
    
ואולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.
 
ואולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.
שורה 94: שורה 96:  
'''יחסי מדינה-כלכלה'''
 
'''יחסי מדינה-כלכלה'''
   −
גורז לוקח את הניתוח של גלברייט על יחסי מדינה-תאגידים צעד אחד קדימה. אמנם, ברוב המקרים התאגידים מתחרים האחד בשני אך שותפים לעמדה לעומתית כלפי המדינה, כדוגמת רצון להסטת תקציבים מחינוך ורווחה להורדת מיסים; אך באופן בסיסי וארוך טווח, התאגידים והמדינה הם שותפים לדרך. ההבדל בין הקפיטליזם המוקדם למאוחר הוא בשימוש של התאגידים במדינה לקידום הכוח (המונופולי) שלהם:
+
גורז לוקח את הניתוח של גלברייט על יחסי מדינה-תאגידים צעד אחד קדימה. אמנם, ברוב המקרים התאגידים מתחרים האחד בשני אך שותפים לעמדה לעומתית כלפי המדינה, כדוגמת רצון להסטת תקציבים מחינוך ורווחה להורדת מיסים; אך באופן בסיסי וארוך טווח, התאגידים והמדינה הם שותפים לדרך. ההבדל בין הקפיטליזם המוקדם למאוחר הוא בשימוש של התאגידים במדינה לקידום הכוח (המונופולי) שלהם:
    
* מערכת החינוך מייצרת אספקה שוטפת של אנשי מקצוע המתאימים לצרכי המערכת התעשייתית-תאגידית.
 
* מערכת החינוך מייצרת אספקה שוטפת של אנשי מקצוע המתאימים לצרכי המערכת התעשייתית-תאגידית.
* מדינת הרווחה עוזרת למתן את מחזורי הצמיחה-מיתון בכלכלה ובשל כך ממתנת רעיונות מילטיננטים בקרב מעמד העובדים.
+
* מדינת הרווחה עוזרת למתן את [[מחזור עסקים|מחזורי הצמיחה-מיתון]] בכלכלה ובשל כך ממתנת רעיונות מילטיננטים בקרב מעמד העובדים.
 
* הוצאות צבאיות מגדילות את רווחי התאגידים הגדולים.
 
* הוצאות צבאיות מגדילות את רווחי התאגידים הגדולים.
   שורה 104: שורה 106:  
'''בעיות בתיאוריה של גורז'''
 
'''בעיות בתיאוריה של גורז'''
   −
* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של נפט.
+
* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].
 
* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.
 
* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.
 
* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.
 
* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.
 +
 +
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
 +
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
 +
[[קטגוריה:קפיטליזם]]
 +
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

תפריט ניווט