שינויים

==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==

==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==

בבג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל]]<ref>‏[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O28/02045420.O28.htm בג"ץ 4542/02 '''עמותת קו לעובד נ. ממשלת ישראל''']‏</ref> שניתן ב-30 במרץ 2006, פסק השופט מיכאל חשין כי הסדר הכבילה למעביד אינו חוקי, וכי אין לקשור בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה, בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו, משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט [[אדמונד לוי]] על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה הסדר זה, בעקבות טענות העותרים, "מעין עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה. למדינה ניתנה ארכה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר חדש.  

בבג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל]]<ref>‏[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O28/02045420.O28.htm בג"ץ 4542/02 '''עמותת קו לעובד נ. ממשלת ישראל''']‏</ref> שניתן ב-30 במרץ 2006, פסק השופט בראשותו של מיכאל חשין כי הסדר הכבילה למעביד אינו חוקי, וכי אין לקשור בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה, בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו, משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט [[אדמונד לוי]] על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה הסדר זה, בעקבות טענות העותרים, "מעין עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה.  

חשין: "עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים - עלובי נפש שנפרדו ממשפחותיהם לחודשים ואף שנים - מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי סמכות בארצנו נוהגים כך בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת לחם למשפחתם?"

השופט מישאל חשין הדגיש כי אין מנוס מן המסקנה הקשה כי "הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגרסה מודרנית" וכי מבחינה משפטית, משמעות הדבר היא כי "העובד הזר הפך מהיותו נושא למשפט - בן-אדם שהמשפט מעניק לו זכויות ומטיל עליו חובות - להיותו מושא במשפט, כמו היה מיטלטל בין מיטלטלין."

 

{{ציטוט|תוכן= עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים - עלובי נפש שנפרדו ממשפחותיהם לחודשים ואף שנים - מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי סמכות בארצנו נוהגים כך בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת לחם למשפחתם?}}

 

ב"זכותון לעובד הזר"‏‏<ref>‏[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/3E8413EA-F5FD-45EB-8CD7-5964EC8E4B1D/0/hebrewn.pdf זכותון לעובד הזר]‏, באתר משרד התמ"ת</ref>, שפרסם משרד התמ"ת, נאמר "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך עליו לדווח על כך לרשויות." עם זאת, מבהיר הזכותון, "לאחר הגעתו לישראל, לא יותר לעובד לעבור לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה . כך, למשל, עובד המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע עבודה בבנין או בתעשייה, ולהפך".

ב"זכותון לעובד הזר"‏‏<ref>‏[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/3E8413EA-F5FD-45EB-8CD7-5964EC8E4B1D/0/hebrewn.pdf זכותון לעובד הזר]‏, באתר משרד התמ"ת</ref>, שפרסם משרד התמ"ת, נאמר "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך עליו לדווח על כך לרשויות." עם זאת, מבהיר הזכותון, "לאחר הגעתו לישראל, לא יותר לעובד לעבור לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה . כך, למשל, עובד המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע עבודה בבנין או בתעשייה, ולהפך".