47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 28:
שורה 28: − רוב המהלכים המוצעים ברפורמה מבוססים על המלצות [[ועדת גדיש]] לנושא רפורמה בקרקעות, שפורסמו במרץ 2005. + − + + שורה 38:
שורה 39: − + + + + + +
←רקע והיסטוריה של הרפורמה במקרקעי ישראל
==רקע והיסטוריה של הרפורמה במקרקעי ישראל==
==רקע והיסטוריה של הרפורמה במקרקעי ישראל==
חלק מהמהלכים המוצעים ברפורמה מבוססים על המלצות [[ועדת גדיש]] לנושא רפורמה בקרקעות, שפורסמו במרץ 2005.
כחלק מהמצע שפרסם בנימין נתניהו לקראת הבחירות שנערכו בפברואר 2009 על כוונתו לבצעה שינויים משמועתיים במנהל מקרקעי ישראל ובסטטוס הקרקעות עצמן. כוונות אלו באו לידי ביטוי בפרוסמים בעיתונות באפריל 2009, וב[[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים לשנים 2009-2010]] שבהם הודיע האוצר על שורת צעדים בנושא. ב-4.5.2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה בקרקעות מדינת ישראל.
כחלק מהמצע שפרסם בנימין נתניהו לקראת הבחירות שנערכו בפברואר 2009 על כוונתו לבצעה שינויים משמועתיים במנהל מקרקעי ישראל ובסטטוס הקרקעות עצמן. כוונות אלו באו לידי ביטוי בפרוסמים בעיתונות באפריל 2009, וב[[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים לשנים 2009-2010]] שבהם הודיע האוצר על שורת צעדים בנושא. ב-4.5.2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה בקרקעות מדינת ישראל.
לקראת סוף מאי 2009 כונסה הנהלת [[קרן קיימת לישראל]] במטרה לאשר החלטה שמעבירה קרקעות של הקרן במרכז המדינה לרשות מנהל מקרקעי ישראל, תמורת אדמות בנגב ובגליל. עקב התנגדות חלק מראשי הקרן, נדחתה ההחלטה בשבוע ולבסוף התקבלה. חלק מחברי הדירקטרוריון של קק"ל טענו כי מדובר במחטף.
===המהלכים בקרן הקיימת===
לקראת סוף מאי 2009, כונסה הנהלת [[קרן קיימת לישראל]] במטרה לאשר החלטה שמעבירה קרקעות של הקרן במרכז המדינה לרשות מנהל מקרקעי ישראל, תמורת אדמות בנגב ובגליל. עקב התנגדות חלק מראשי הקרן, נדחתה ההחלטה בשבוע ולבסוף התקבלה. חלק מחברי הדירקטרוריון של קק"ל טענו כי מדובר במחטף.
מבקרי ההפרטה טענו גם כי החלטה זו של קק"ל עומדת בניגוד למנדט ההיסטורי שניתן לה, מנדט שאושר באמנה בין המדינה לקק"ל בשנת 1961:
מבקרי ההפרטה טענו גם כי החלטה זו של קק"ל עומדת בניגוד למנדט ההיסטורי שניתן לה, מנדט שאושר באמנה בין המדינה לקק"ל בשנת 1961:
{{ציטוט|תוכן= העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד... מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד}}
{{ציטוט|תוכן= העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד... מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד}}
בית המשפט עיקב את אסיפת קק"ל שהיתה אמורה לאשר את הרפומרמה. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/903/410.html]
בית המשפט עיקב את אסיפת קק"ל שהיתה אמורה לאשר את הרפומרמה. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/903/410.html]. לבסוף הצביעו חברי האסיפה. נציגת קדימה שייצגה 13 צירים מחו"ל, טענה שהיא הצביע "נמנע" במקום "מתנגד" בגלל שלא הבינה את הטופס באנגלית. דבר זה הכריע את הכף לטובת ההסדר בין קק"ל למדינה.
===הרפורמה בכנסת===
ב-16 ביוני, בעקבות לחץ של ארגונים סביבתיים וחברתיים בנושא, ופעילות של חברי כנסת רבים, הגיע יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין להסכמה עם האוצר על הוצאת הרפורמה במקרקעין, יחד עם רפורמות ארוכות נוספות, אל מחוץ לחוק ההסדרים.
ב-16 ביוני, בעקבות לחץ של ארגונים סביבתיים וחברתיים בנושא, ופעילות של חברי כנסת רבים, הגיע יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין להסכמה עם האוצר על הוצאת הרפורמה במקרקעין, יחד עם רפורמות ארוכות נוספות, אל מחוץ לחוק ההסדרים.
וועדת הכלכלה החליטה להקים ועדת המשנה לרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שתקיים דיונים נמרצים על הרפורמה. לראשות וועדת המשנה מונה ח"כ כרמל שאמה (ליכוד). שאמה קיים דיונים מרתונים בוועדה, בנסיון להעביר את הרפורמה מהר בצמוחד לאישור חוק ההסדרים, ובכך לא שעה להסתייגויות שנשמעו (מהרב עמאר לדוגמה) נגד חפזון בקידום המהלך.
בלילה של ה-13 ביולי, בתום ישיבה מרתונית בת 16 שעות, הועברה הרפורמה בוועדה. אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה הודיע כי הוא יתנגד לרפומה אם לא יוכנסו אליה קרקעות הקיבוצים והמושבים, ובכך גרם להרחבת הרפורמה בניגוד לפרסומים הקודמים של הממשלה לפיה היא מתכוונת לקיים את המהלך רק בקרקע עירונית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745516,00.html][http://hayeruka.net/archives/1959]
==המאבק ברפורמה בקרקעות==
==המאבק ברפורמה בקרקעות==