שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| ===המצב הקיים=== | | ===המצב הקיים=== |
− | כיום, בארץ ובעולם שולטת תיאוריה כלכלית אחת- התיאוריה הניאו קלאסית. תיאוריה זו מתייחסת אל הכלכלה כאל מערכת סגורה ושלמה, אשר השחקנים בה הם פירמות ומשקי בית. הדרך להגיע לרווחה מקסימלית היא יעילות, ואותה משיגים ע"י שוק חופשי ותחרותי. המלך של המדדים הכלכליים הינו התמ"ג אשר מודד "צמיחה" והשאיפה הבלתי מעורערת היא כמובן להגדיל את הצמיחה ככל האפשר. אין בתיאוריה התייחסות לכדור הארץ ומשאביו או לאיכות החיים של האזרחים. זוהי התיאוריה היחידה הנלמדת בבתיה"ס לכלכלה, ושעל פיה נכתבות התוכניות הכלכליות של משרד האוצר. | + | כיום, בארץ ובעולם שולטת תיאוריה כלכלית אחת- התיאוריה הניאו קלאסית. תיאוריה זו מתייחסת אל הכלכלה כאל מערכת סגורה ושלמה, אשר השחקנים בה הם פירמות ומשקי בית. הדרך להגיע לרווחה מקסימלית היא יעילות כלכלית, ואותה משיגים ע"י שוק חופשי ותחרותי. המלך של המדדים הכלכליים הינו התמ"ג אשר מודד "צמיחה" במונחים של כסף בלבד, והשאיפה הבלתי מעורערת היא כמובן להגדיל את הצמיחה ככל האפשר. אין בתיאוריה התייחסות לכדור הארץ ומשאביו או לאיכות החיים של תושביו. זוהי התיאוריה היחידה הנלמדת בבתיה"ס לכלכלה, ועל פיה נכתבות התוכניות הכלכליות של משרד האוצר. |
| | | |
− | לקראת סוף שנות ה-80 של המאה שעברה, החלה להתפתח תיאוריה כלכלית חדשה- כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתיאוריה הניאו קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO<sub>2</sub>. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו, יופר האיזון האקולוגי, וההתנהלות של הכלכלה לא תהיה בת קיימא. בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהוא הגודל הראוי של הכלכלה ביחס למערכת הביוספרית. שאלה זו בכלל לא נשאלת בתיאוריה הניאו קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי שתצמח לאין סוף. | + | לקראת סוף שנות ה-80 של המאה שעברה, החלה להתפתח תיאוריה כלכלית חדשה: כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתיאוריה הניאו קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO<sub>2</sub>. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו יאזלו במשך הזמן המשאבים או שהפסולת תצטבר עד כדי הפרת האיזון האקולוגי. כך שלאורך זמן כלכלה כזו אינה ברת קיימא. |
| | | |
− | שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל עפ"י מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית בקירות המגבלה של כדור הארץ, אך בכלכלה הניאו קלאסית אין כל התייחסות לקירות שכאלו. | + | בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהוא הגודל הראוי של הכלכלה ביחס למערכות אחרות איתן היא ביחסי גומלין - הביוספרה וההחברה. שאלה זו כלל לא נשאלת בתיאוריה הניאו קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי, שתצמח לאין סוף. |
| + | |
| + | שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל עפ"י מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית עם המגבלות הפיסיקליים וביולוגיים של כדור הארץ, כשבכלכלה הניאו קלאסית אין כל התייחסות לקירות שכאלו. |
| | | |
| ===תיאור ההצעה=== | | ===תיאור ההצעה=== |