1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: + שורה 15:
שורה 16: + שורה 34:
שורה 36: + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
* עמודים 122-123 בהצעת מדיניות 2009-2010
* עמודים 122-123 בהצעת מדיניות 2009-2010
* {{החלטת ממשלה|200|תיעוד חזותי|2009|05}}
* {{החלטת ממשלה|200|תיעוד חזותי|2009|05}}
* סעיף 32 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==
== דברי הסבר ==
== דברי הסבר ==
=== הצעת מדיניות 2009-2010 ===
בחודש פברואר 2005, מינה פרקליט המדינה צוות משותף למשטרת ישראל, למשרד לביטחון הפנים ולפרקליטות המדינה, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, אשר תפקידו להגיש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול מתיעוד חזותי שבוצע בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – '''החוק''') (להלן – '''צוות שבירו''').
בחודש פברואר 2005, מינה פרקליט המדינה צוות משותף למשטרת ישראל, למשרד לביטחון הפנים ולפרקליטות המדינה, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, אשר תפקידו להגיש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול מתיעוד חזותי שבוצע בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – '''החוק''') (להלן – '''צוות שבירו''').
בנוסף, מוצע כי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים ישאו במשותף בהוצאות התמלול, וזאת כדי למנוע מצב שבו הגורם המקבל את ההחלטה על התמלול איננו הגורם הנושא בעלות הנובעת מהחלטה זו.
בנוסף, מוצע כי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים ישאו במשותף בהוצאות התמלול, וזאת כדי למנוע מצב שבו הגורם המקבל את ההחלטה על התמלול איננו הגורם הנושא בעלות הנובעת מהחלטה זו.
=== הצעת חוק ההסדרים 2009-2010 ===
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – חוק חקירת חשודים), קובע חובת תיעוד של חקירת חשוד, בתנאים המנויים בו.
חוק חקירת חשודים נועד ליישם את המלצות הוועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון דאז, השופט אליעזר גולדברג, שמונתה בשנת 1993 לצורך גיבוש מסקנות בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר. הוועדה קבעה, כי יש להקפיד על תיעוד מדויק של חקירת המשטרה, כך שישמש אמצעי בקרה על המתרחש בחדר החקירה, וזאת לשם מניעת הודאות שווא של נחקרים בשל אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות.
לצורך יישומו של חוק חקירת חשודים ומילוי החובה כראוי, נדרשת משטרת ישראל להשקיע משאבים ניכרים הכוללים רכישת ציוד תיעוד והתקנתו, הוצאות תפעול ותחזוקה ועוד. יצוין לעניין זה, כי אם יידרש גם תמלול של התיעוד שייעשה על פי החוק האמור, העלות של התמלול נאמדת בכ-250 מיליון ש"ח מדי שנה.
לפיכך, כדי לאפשר את יישומו של החוק האמור תוך הגשמת תכליתו, מוצע להבהיר את המצב הקיים, ולפיו אין באמור בחוק כדי להטיל חובת תמלול של תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירה. כמו כן, מוצע להסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס ובעבור תרגום התמליל (לפסקה (2)).
סעיף 7 לחוק חקירת חשודים קובע, כי חקירת חשוד בעבירות המנויות בתוספת תתועד בתיעוד חזותי. כדי למקד את המשאבים המוגבלים הקיימים ליישום החוק בחקירת עבירות חמורות, נקבע בתוספת לחוק כי חובת התיעוד החזותי תחול על עבירות שהעונש המרבי הקבוע לצדן הוא עשר שנות מאסר או יותר. עם זאת, לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש סמכות לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז להעמיד אדם לדין בעבירות שעונשן שבע שנות מאסר או יותר בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי. במקרים אלה, העונש המרבי שיוכל בית משפט שלום לגזור בשל העבירה הוא שבע שנות מאסר בלבד. סמכות זו נועדה למקרים שבהם נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות במיוחד. בהתאם ללשון החוק, חובת התיעוד חלה על חקירה גם בשל העבירות האמורות.
אשר על כן, מוצע לתקן את התוספת לחוק כך שתכלול עבירות שעונשן המרבי לפי החוק הוא עשר שנות מאסר או יותר ושאם יוגש בגינן כתב אישום הוא צפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי (לפסקאות (1) ו-(3)).
הצעה זו מאמצת את המלצתו של צוות בין-משרדי שמונה על ידי פרקליט המדינה בחודש פברואר 2005, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, בהשתתפות נציגים ממשטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ופרקליטות המדינה, שמטרתו היתה גיבוש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול קלטות חקירה שהוכנו מכוח חוק חקירת חשודים.
התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם התכלית המקורית של החקיקה, שמלכתחילה ייחדה את חובת התיעוד החזותי לעבירות חמורות שהעונש המרבי הצפוי מהן לנאשם הוא עשר שנות מאסר או יותר, ועם זאת הוא יאפשר צמצום בעלויות הגבוהות של יישום החוק.
{{חוק ההסדרים 2009|תיעוד חזותי}}
{{חוק ההסדרים 2009|תיעוד חזותי}}