47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''פרבור בישראל''' הוא ההיקף והעומק של תהליך הפרבור במדינת ישראל. == גורמים המשפיעים על הפרבור בישר...
'''פרבור בישראל''' הוא ההיקף והעומק של תהליך ה[[פרבור]] ב[[מדינת ישראל]].
== גורמים המשפיעים על הפרבור בישראל ==
ישנם מספר גורמים ייחודיים לתופעה בארץ הנובעים הן מצורתה הגאוגרפית ומגמות היישוב בה לאורך השנים והן ממאפיינים התנהגותיים וחוקים שונים שהושרשו בה במהלך השנים.
ישראל היא מדינה צפופה יותר מארצות הברית, ורמת ההכנסה בה נמוכה יותר, לכן מגמות של פרבור הגיעו לישראל רק בשלב מאוחר הרבה יותר מאשר ארצות הברית - במקביל להתליכים של הפרטה ופרוק של מוסדות התכנון, השענות גוברת על רכב פרטי וירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית]], פרבור המסחר, עליה ברמת ההכנסה ועוד.
פריסת הישובים בארץ לאורך מישור החוף העשויה במקטעים של ערים ושדות חקלאיים הביאה לתנועה רבה לאורך כבישי החוף הזורמת בעיקר אל שני המטרופולינים הגדולים במישור החוף (תל אביב וחיפה) וביניהם. אדמות מישור החוף כולן נמצאות ברמת המחיר הגבוהה ביותר מבחינת ערכי קרקע.
ירידת החקלאות כערך ולחץ החקלאים להפשרת הקרקעות מתייחס לכל מישור החוף. אמנם האדמות הקרובות למטרופולינים הן הראשונות להשתנות, אך כבר כיום ניתן לראות את השפעות המסחר מיד מרדכי ועד נהריה.
== פרבור המסחר בישראל ==
אפשר להצביע על שתי נקודות ציון חשובות בהתפתחות פרבור המסחר בישראל. הראשונה היא פתיחתו של מרכז הקניות בשפיים\געש. מרכז זה שהוקם על אדמות חקלאיות בעבר שימש אבן שואבת לקוני סוף השבוע וגרם לפגיעה משמעותית בסוחרים הזעירים של אזור תל אביב. הצלחתו, ואזלת היד של השלטונות באכיפת חוקי העבודה והמנוחה האיצו את מגמת פתיחת מרכזי הקניות מחוץ לעיר, תהליך שהעמיק את הפגיעה בסוחרי העיר.
נקודת ציון שנייה היא חדירת רשת [[איקאה]] לישראל ופתיחת הסניף הענק שלה בפאתי נתניה. הסניף הגדול, יחד עם [[שיווק|מתקפת השיווק]] האגרסיבית והמחירים האטרקטיביים, הביאו לפגיעה של ממש באזורי המסחר לרהיטים בערי המרכז.
בפברואר 2009, ההחליטה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאמץ את המדיניות של מינהל התכנון ב[[משרד הפנים]] נגד פיתוח מרכזים מסחריים מחוץ לערים וקראה לגורמי האכיפה להשתמש בכליהם כדי למנוע שימושים לא חוקיים. וזאת בהתאם ל[[תמ"א 35]] ולנסיון לחזק את מרכזי הערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090128_1059293]
===פרבור המסחר וקניות בשבת===
הבדל נוסף נובע מהרגלי הצריכה של הישראלים. הציבור החילוני אוהב לעשות את קניותיו בסוף השבוע כאשר הוא מחלק אותם בין קניות "חובה" של מזון ודומיו אותם הוא מעדיף לעשות ביום שישי, יום שעדיין נתפס בידי רבים כיום עבודה ש"נתפנה", ואת קניות ה"פינוק" (ביגוד, צעצועים וכו') הוא מעדיף לעשות ביום שבת, כפעילות פנאי מובהקת ליום החופש. הצטרפות יותר ויותר נשים למעגל העבודה, והפקקים הגדלים בערים, הפכו את הקניות באמצע השבוע למשימה קשה יותר מבעבר. חנויות רבות מאריכות את שעות הפעילות שלהן כדי לאפשר לקונים מאוחרים לבצע עוד קניות - מה שבתמורה גורם לכך שליותר ויותר עובדים אין זמן לבצע קניות באמצע השבוע.
במשך שנים אופציות הקניה בשבתות היו מוגבלות עד לא קיימות לגבי מרבית הישראלים. חוקי עזר עירוניים וחוקי ממשלה אסרו את המסחר בשבת ואת התחבורה הציבורית. הטעם לחוקים אלו היה הן כדי לספק יום מנוחה לעובדים, והן מטעמים דתיים. בתקופות שקטות ניתן היה לקנות מעבר לקו הירוק, אך אופציה זו היתה מוגבלת למצרכים זולים ולא היתה נעימה ביותר.
ההתפתחות המסחרית ניסתה לענות על צרכים אלה, פתיחת הקניונים עד שעות מאוחרות בעיקר במוצאי שבת הביאה להצלחה מסחרית מרשימה. במקביל החלו קיבוצים ומושבים רבים באזור המרכז לפתוח מרכזי קניות לא מתוכננים וירידים בשבתות, הן במחסנים והן בבתים פרטיים. לקראת שבת כבישי השרון והשפלה מתמלאים בשלטי פרסומת מאולתרים הקוראים לנוסעים לקנות רהיטים עתיקים, עבודות יד, בגדים מוזלים ואפילו גבינות מיוחדות. ניתן לומר שמסע קניות ב"חיק הטבע" הפך להיות בילוי נפוץ בשבת.
מרכזי הקניות המתוכננים כדוגמת שפיים/געש מנסים לשלב את כל היתרונות מנקודת המבט של הצרכן החילוני. ניתן למצוא בהם מגוון רחב כבקניון במחירים זולים כבכפר. חנויות ענק עם שפע עובדים למתן שירות טוב ושטח פתוח של שדות וירק (מעבר למגרש החניה הענק) התורם להרגשה הפסיכולוגית של "נסיעה מחוץ לעיר בשבת". ומעל לכל סביבה נקיה, מסחרית לחלוטין ומתוכננת להעניק חווית קניה הצרכן. בעבר נהוג היה בשפיים להעסיק מוכרות ערביות בשבת כדי לעקוף חוק ארצי המונע עבודה בשבת. כיום גם בזה אין צורך.
==פרבור מגורים בישראל==
ניתן להבחין בתהליכי פרבור משמעותיים בעיקר משנות ה-90 עם הקמת פרברים ישובים פרבריים כמו שוהם, מכבים מודיעין, והשכונות החדשות של ראש העין. פרבור מתרחש גם סביב ירושלים, באיזור השרון, סביב באר שבע (עומר) בגליל.
אם כי רוב הפרברים בישראל מאופיינים בצפיפות גבוהה יותר יחסית לפרבר האמריקאי, הן דומות במאפיינים רבים לפרברים בארצות הברית, כמו הפרדת מסחר ממגורים, רחובות ושכונות עם מוצא אחד, והן סובלות מבעיות דומות כמו אי-יעילות של תחבורה ציבורית, השענות על רכב פרטי, התייקרות שירותי רשת, זיהום אוויר, פגיעה בחלחול מים למי תהום, הגברת תאונות דרכים ועוד.
==התנגדות לפרבור בישראל==
במשך שנים רבות הנושא לא זכה להתייחסות. חלק מהמאבק נגד [[כביש חוצה ישראל]] היה בהתנגדות ארגונים סביבתיים לפרבור שלדעת הארגונים הכביש עלול לעודד, במיוחד מצד [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]].
בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת לנושא ומתכנני ערים , מהנדסי עיר וארגוני תכנון ותחבורה מנסים לקדם מדיניות נגד הפרבור, לדוגמה על ידי אימוץ המלצות [[תמ"א 35]].
המאבק בפרבור קיבל משמעות מחודשת סביב הכוונה ל[[הפרטת קרקעות ישראל|הפריט את קרקעות ישראל]] שכלוללת את הקטנת היכולת להתנגד כחלק מה[[חוק ההסדרים/רפורמה במקרקעין|רפורמה במקרקעין]] שיזם [[בנימין נתניהו]] ומשרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים 2009-2010]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:פרוור]]
[[קטגוריה:ישראל]]
== גורמים המשפיעים על הפרבור בישראל ==
ישנם מספר גורמים ייחודיים לתופעה בארץ הנובעים הן מצורתה הגאוגרפית ומגמות היישוב בה לאורך השנים והן ממאפיינים התנהגותיים וחוקים שונים שהושרשו בה במהלך השנים.
ישראל היא מדינה צפופה יותר מארצות הברית, ורמת ההכנסה בה נמוכה יותר, לכן מגמות של פרבור הגיעו לישראל רק בשלב מאוחר הרבה יותר מאשר ארצות הברית - במקביל להתליכים של הפרטה ופרוק של מוסדות התכנון, השענות גוברת על רכב פרטי וירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית]], פרבור המסחר, עליה ברמת ההכנסה ועוד.
פריסת הישובים בארץ לאורך מישור החוף העשויה במקטעים של ערים ושדות חקלאיים הביאה לתנועה רבה לאורך כבישי החוף הזורמת בעיקר אל שני המטרופולינים הגדולים במישור החוף (תל אביב וחיפה) וביניהם. אדמות מישור החוף כולן נמצאות ברמת המחיר הגבוהה ביותר מבחינת ערכי קרקע.
ירידת החקלאות כערך ולחץ החקלאים להפשרת הקרקעות מתייחס לכל מישור החוף. אמנם האדמות הקרובות למטרופולינים הן הראשונות להשתנות, אך כבר כיום ניתן לראות את השפעות המסחר מיד מרדכי ועד נהריה.
== פרבור המסחר בישראל ==
אפשר להצביע על שתי נקודות ציון חשובות בהתפתחות פרבור המסחר בישראל. הראשונה היא פתיחתו של מרכז הקניות בשפיים\געש. מרכז זה שהוקם על אדמות חקלאיות בעבר שימש אבן שואבת לקוני סוף השבוע וגרם לפגיעה משמעותית בסוחרים הזעירים של אזור תל אביב. הצלחתו, ואזלת היד של השלטונות באכיפת חוקי העבודה והמנוחה האיצו את מגמת פתיחת מרכזי הקניות מחוץ לעיר, תהליך שהעמיק את הפגיעה בסוחרי העיר.
נקודת ציון שנייה היא חדירת רשת [[איקאה]] לישראל ופתיחת הסניף הענק שלה בפאתי נתניה. הסניף הגדול, יחד עם [[שיווק|מתקפת השיווק]] האגרסיבית והמחירים האטרקטיביים, הביאו לפגיעה של ממש באזורי המסחר לרהיטים בערי המרכז.
בפברואר 2009, ההחליטה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאמץ את המדיניות של מינהל התכנון ב[[משרד הפנים]] נגד פיתוח מרכזים מסחריים מחוץ לערים וקראה לגורמי האכיפה להשתמש בכליהם כדי למנוע שימושים לא חוקיים. וזאת בהתאם ל[[תמ"א 35]] ולנסיון לחזק את מרכזי הערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090128_1059293]
===פרבור המסחר וקניות בשבת===
הבדל נוסף נובע מהרגלי הצריכה של הישראלים. הציבור החילוני אוהב לעשות את קניותיו בסוף השבוע כאשר הוא מחלק אותם בין קניות "חובה" של מזון ודומיו אותם הוא מעדיף לעשות ביום שישי, יום שעדיין נתפס בידי רבים כיום עבודה ש"נתפנה", ואת קניות ה"פינוק" (ביגוד, צעצועים וכו') הוא מעדיף לעשות ביום שבת, כפעילות פנאי מובהקת ליום החופש. הצטרפות יותר ויותר נשים למעגל העבודה, והפקקים הגדלים בערים, הפכו את הקניות באמצע השבוע למשימה קשה יותר מבעבר. חנויות רבות מאריכות את שעות הפעילות שלהן כדי לאפשר לקונים מאוחרים לבצע עוד קניות - מה שבתמורה גורם לכך שליותר ויותר עובדים אין זמן לבצע קניות באמצע השבוע.
במשך שנים אופציות הקניה בשבתות היו מוגבלות עד לא קיימות לגבי מרבית הישראלים. חוקי עזר עירוניים וחוקי ממשלה אסרו את המסחר בשבת ואת התחבורה הציבורית. הטעם לחוקים אלו היה הן כדי לספק יום מנוחה לעובדים, והן מטעמים דתיים. בתקופות שקטות ניתן היה לקנות מעבר לקו הירוק, אך אופציה זו היתה מוגבלת למצרכים זולים ולא היתה נעימה ביותר.
ההתפתחות המסחרית ניסתה לענות על צרכים אלה, פתיחת הקניונים עד שעות מאוחרות בעיקר במוצאי שבת הביאה להצלחה מסחרית מרשימה. במקביל החלו קיבוצים ומושבים רבים באזור המרכז לפתוח מרכזי קניות לא מתוכננים וירידים בשבתות, הן במחסנים והן בבתים פרטיים. לקראת שבת כבישי השרון והשפלה מתמלאים בשלטי פרסומת מאולתרים הקוראים לנוסעים לקנות רהיטים עתיקים, עבודות יד, בגדים מוזלים ואפילו גבינות מיוחדות. ניתן לומר שמסע קניות ב"חיק הטבע" הפך להיות בילוי נפוץ בשבת.
מרכזי הקניות המתוכננים כדוגמת שפיים/געש מנסים לשלב את כל היתרונות מנקודת המבט של הצרכן החילוני. ניתן למצוא בהם מגוון רחב כבקניון במחירים זולים כבכפר. חנויות ענק עם שפע עובדים למתן שירות טוב ושטח פתוח של שדות וירק (מעבר למגרש החניה הענק) התורם להרגשה הפסיכולוגית של "נסיעה מחוץ לעיר בשבת". ומעל לכל סביבה נקיה, מסחרית לחלוטין ומתוכננת להעניק חווית קניה הצרכן. בעבר נהוג היה בשפיים להעסיק מוכרות ערביות בשבת כדי לעקוף חוק ארצי המונע עבודה בשבת. כיום גם בזה אין צורך.
==פרבור מגורים בישראל==
ניתן להבחין בתהליכי פרבור משמעותיים בעיקר משנות ה-90 עם הקמת פרברים ישובים פרבריים כמו שוהם, מכבים מודיעין, והשכונות החדשות של ראש העין. פרבור מתרחש גם סביב ירושלים, באיזור השרון, סביב באר שבע (עומר) בגליל.
אם כי רוב הפרברים בישראל מאופיינים בצפיפות גבוהה יותר יחסית לפרבר האמריקאי, הן דומות במאפיינים רבים לפרברים בארצות הברית, כמו הפרדת מסחר ממגורים, רחובות ושכונות עם מוצא אחד, והן סובלות מבעיות דומות כמו אי-יעילות של תחבורה ציבורית, השענות על רכב פרטי, התייקרות שירותי רשת, זיהום אוויר, פגיעה בחלחול מים למי תהום, הגברת תאונות דרכים ועוד.
==התנגדות לפרבור בישראל==
במשך שנים רבות הנושא לא זכה להתייחסות. חלק מהמאבק נגד [[כביש חוצה ישראל]] היה בהתנגדות ארגונים סביבתיים לפרבור שלדעת הארגונים הכביש עלול לעודד, במיוחד מצד [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]].
בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת לנושא ומתכנני ערים , מהנדסי עיר וארגוני תכנון ותחבורה מנסים לקדם מדיניות נגד הפרבור, לדוגמה על ידי אימוץ המלצות [[תמ"א 35]].
המאבק בפרבור קיבל משמעות מחודשת סביב הכוונה ל[[הפרטת קרקעות ישראל|הפריט את קרקעות ישראל]] שכלוללת את הקטנת היכולת להתנגד כחלק מה[[חוק ההסדרים/רפורמה במקרקעין|רפורמה במקרקעין]] שיזם [[בנימין נתניהו]] ומשרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים 2009-2010]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:פרוור]]
[[קטגוריה:ישראל]]