שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:  
* בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות  לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות.  
 
* בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות  לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות.  
 
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
 
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
 +
 +
==השפעת ההפרטה על מחירי הדיור ויוקר המחייה==
 +
המומחים לנושא מחירי הדירות חלוקים בשאלה האם הרפומה המוצעת אכן תוזיל את מחירי הדיור במדינה. מצד אחד עמדת האוצר שנתמכת מצד כמה מומחים שטוענת כי הגדלת היצע הקרקעות, בעיקר במרכז המדינה, תגרום להורדת מחירי הדיור.
 +
 +
מן הצד השני יש מספר טענות לפיהן הפרטת הקרקעות לא תוזיל דווקא את מחירי הדיור אלא עלולה לייקר אותן. החברה להגנת הטבע מציינת לדוגמה כי בעלי הון יקנו את האדמות ויחזיקו בהן מתוך ציפיה לערך עתידי של הקרקע כך שהיא לא תהיה זמינה לבניה מיידית.
 +
 +
מנגנון נוסף שפחות מוזכר בדיון הציבורי בישראל הוא המנגנון של פרבור. במנגנון זה האפשרות לבניית פרברים בשטחים פתוחים מורידה את עלויות הדיור בטווח הקצר בגלל הגדלת מלאי האדמות, אבל בטווח הארוך יש עליה בעלויות המחייה של התושבים בגלל עלויות תחבורה גדלות, עלויות חיצוניות גבוהות של פרברים ועלויות גבוהות של תחזוקת שירותי רשת נפרסים (חשמל, מים, ביוב, טלפוניה, שיטור, רפואה כבישים ועוד) בפרברים. כך לדוגמה מגורים בפרברים מלווים בדרך כלל ברכישת מכונית נוספת, דבר שמייקר את ההוצאות המשפחתיות בכ- 25,000 ש"ח בממוצע בשנה [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2152035,00.html][http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090119_1056579].
 +
 +
==רקע והיסטוריה של הרפורמה במקרקעי ישראל==
 +
כחלק מהמצע שפרסם בנימין נתניהו לקראת הבחירות שנערכו בפברואר 2009 על כוונתו לבצעה שינויים משמועתיים במנהל מקרקעי ישראל ובסטטוס הקרקעות עצמן. כוונות אלו באו לידי ביטוי בפרוסמים בעיתונות באפריל 2009, וב[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים לשנים 2009-2010]] שבהם הודיע האוצר על שורת צעדים בנושא. ב-4.5.2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה בקרקעות מדינת ישראל.
 +
 +
לקראת סוף מאי 2009 כונסה הנהלת [[קרן קיימת לישראל]] במטרה לאשר החלטה שמעבירה קרקעות של הקרן במרכז המדינה לרשות מנהל מקרקעי ישראל, תמורת אדמות בנגב ובגליל. עקב התנגדות חלק מראשי הקרן, נדחתה ההחלטה בשבוע. מבקרי ההפרטה טענו כי החלטה זו של קק"ל עומדת בניגוד למנדט ההיסטורי שניתן לה, מנדט שאושר באמנה בין המדינה לקק"ל בשנת 1961:
 +
 +
{{ציטוט|תוכן= העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד... מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד}}
 +
 +
==המאבק ברפורמה בקרקעות==
 +
במקביל להתקדמות ההפרטה גברה הביקרות נגדה. בחודש מאי פתחו [[החברה להגנת הטבע]], [[מכון דש"א]] ו[[אדם טבע ודין]] בקמפיין ציבורי נגדה, כאשר הם קוראים לשלוח מכתבים לשר האוצר [[יובל שטייניץ]]. במקביל למאבק הציבורי הוקמה ב12.5.09 "הקואליציה למלחמה ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל" שכוללת חברי כנסת מהשדולה  הסביבתית בראשות ח"כ [[אופיר פינס פז]] ו[[דב חנין]] ואת  החברה להגנת הטבע, [[רשות הטבע והגנים]] ואדם טבע ודין. לאחר מכן הודיע גם חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] על כוונתה להאבק ברפורמה, וחשפה בבלוג שלה את הלחץ המופעל על ראשי קק"ל לבצע "החלפה" של הקרקעות במרכז הארץ תמורת קרקעות בנגב, וקראה לגולשים לשלוח מכתבים לראשי קק"ל [http://www.shelly.org.il/node/2356].
 +
 +
קבוצת [[דרור ישראל]] פתחה במאבק בסוף אפריל ובסוף מאי הוקם '''הוועד הציבורי נגד הפרטת מקרקעי ישראל'''.
 +
 +
במקביל לקבוצות אלה הודיעו גורמים בתנועה הקיבוצית, כמו עמותת "אדמתי", כי בכוונתם ללחוץ על הממשלה להרחיב את הרפומה ולהכיל בתוכה גם קרקעות חקלאיות [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3720732,00.html], בטענה שאין לקפח את החקלאים מול המגזר העירוני. דבר שהארגונים החברתיים והסביבתיים מתנגדים לו מחשש ל[[פרבור]] ולפגיעה בשטחים הפתוחים.
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
   −
כותבים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שתגרום להגדלת [[[אי השוויון במדינת ישראל]] ועודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פברור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]].  
+
כותבים וארגונים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שעלולה לגרום להגדלת [[[אי השוויון במדינת ישראל]] ולעודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פברור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]].  
   −
===מכירה בניגוד להחכרה===
+
===מכירת קרקע כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני===
 
נימוק אחד נגד ההפרטה היא שמדובר בצעד אנטי-יהודי. ביהדות קרקע של ארץ ישראל שייכת לאלוהים ולא לאדם פרטי כלשהו. כך לדוגמה נבות הישראלי מסרב למכור למלך אחאב את נחלתו בגלל שלא ניתן למכור אדמה. ניתן רק להחכיר אותה.  
 
נימוק אחד נגד ההפרטה היא שמדובר בצעד אנטי-יהודי. ביהדות קרקע של ארץ ישראל שייכת לאלוהים ולא לאדם פרטי כלשהו. כך לדוגמה נבות הישראלי מסרב למכור למלך אחאב את נחלתו בגלל שלא ניתן למכור אדמה. ניתן רק להחכיר אותה.  
   שורה 35: שורה 56:  
{{ציטוט|תוכן=וקדשתם את שנת החֲמִשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. יוֹבֵל הִוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אֲחֻזָּתוֹ ואיש אל משפחתו תָּשֻׁבוּ. יובל הִוא שנת החמִשים שנה תהיה לכם [...]  ועשׂיתם את חֻקֹּתַי, ואת משפטי תשמרו, ועשׂיתם אֹתָם, וִישַׁבְתֶּם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה [...]  והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ.| מקור= ויקרא כה י-כד}}
 
{{ציטוט|תוכן=וקדשתם את שנת החֲמִשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. יוֹבֵל הִוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אֲחֻזָּתוֹ ואיש אל משפחתו תָּשֻׁבוּ. יובל הִוא שנת החמִשים שנה תהיה לכם [...]  ועשׂיתם את חֻקֹּתַי, ואת משפטי תשמרו, ועשׂיתם אֹתָם, וִישַׁבְתֶּם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה [...]  והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ.| מקור= ויקרא כה י-כד}}
   −
נימוק אחד הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות ומאז הקמת המדינה היו הקרקעות רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו.  
+
נימוק אחד הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות ומאז הקמת המדינה היו הקרקעות רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו. גורמים בימין המדיני, כמו ישראל הראל הביעו חשש שההפרטה תאפשר לערבים להשתלט על אדמות המדינה.  
    
===פגיעה בשטחים הפתוחים===
 
===פגיעה בשטחים הפתוחים===
שורה 55: שורה 76:  
החשש הוא שהפשרת קרקעות חקלאיות, יחד עם מכירת שטחים פתוחים ושינוי מדיניות התכנון, תגרום ל[[פרבור]] מואץ. החשש הוא מפני פגעים של הפרבור כמו תלות ברכב הפרטי ועצירת היכולת לשימוש ב[[תחבורה ציבורית]].  
 
החשש הוא שהפשרת קרקעות חקלאיות, יחד עם מכירת שטחים פתוחים ושינוי מדיניות התכנון, תגרום ל[[פרבור]] מואץ. החשש הוא מפני פגעים של הפרבור כמו תלות ברכב הפרטי ועצירת היכולת לשימוש ב[[תחבורה ציבורית]].  
   −
פרבור עלול לגרום לכך שהוזלת דירות בטווח הקצר תסתכם בהתייקרות עלות יוקר המחיה מאוחר יותר. פרברים הם יקרים יותר לתחזוקה בכל ההיבטים של שירותי רשת, כך שבעוד שעלות ההקמה שלהם זולה יותר, יחסית לדירות בתוך העיר, בגלל עליות קרקע נמוכות יותר, בסופו של דבר התחזוקה של בתים ושכונות בפרברים היא יקרה יותר. כך לדוגמה מגורים בפרבר מעודדים החזקת רכב נוסף וכן הגדלת כמות הנסיעות, דבר שפרושו הגדלת ההוצאה המשפחתית בלפחות 25,000 ש"ח בממוצע בשנה [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2152035,00.html][http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090119_1056579].
+
פרבור עלול לגרום לכך שהוזלת דירות בטווח הקצר תסתכם בהתייקרות עלות יוקר המחיה מאוחר יותר. פרברים הם יקרים יותר לתחזוקה בכל ההיבטים של שירותי רשת, כך שבעוד שעלות ההקמה שלהם זולה יותר, יחסית לדירות בתוך העיר, בגלל עליות קרקע נמוכות יותר, בסופו של דבר התחזוקה של בתים ושכונות בפרברים היא יקרה יותר. כך לדוגמה מגורים בפרבר מעודדים החזקת רכב נוסף וכן הגדלת כמות הנסיעות, דבר שפרושו הגדלת ההוצאה המשפחתית.  
    
===פגיעה בתכנון===
 
===פגיעה בתכנון===
שורה 61: שורה 82:     
קיימת ביקורת על הכוונה להחליש עוד יותר את התכנון ולהעביר חלק גדול ממנו לוועדות מחוזיות שיש בהן פחות פיקוח ציבורי, וכן למגזר הפרטי. הדבר עלול לעודד בניה פראית בטווח הקצר, ובעיות תכנון שיובילו להגדלת בעיות הדיור והתחבורה בטווח הארוך יותר.
 
קיימת ביקורת על הכוונה להחליש עוד יותר את התכנון ולהעביר חלק גדול ממנו לוועדות מחוזיות שיש בהן פחות פיקוח ציבורי, וכן למגזר הפרטי. הדבר עלול לעודד בניה פראית בטווח הקצר, ובעיות תכנון שיובילו להגדלת בעיות הדיור והתחבורה בטווח הארוך יותר.
 +
 +
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט