שינויים

ברור שרוביזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות).  או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל רק למקום אחד – הרס של המערכת ולפיכך הרס של הכלכלה.  

ברור שרוביזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות).  או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל רק למקום אחד – הרס של המערכת ולפיכך הרס של הכלכלה.  

כלכלנים מניחים שכל דבר הוא הפיך (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

הדוגמא הקלאסית להדגמה של ייצור מחסור בתחום זה הינה מי שתיה. המערכת הטבעית מייצרת שפע של מי שתיה, אבל אי התפקוד של המערכת הכלכלית מזהם את השתיה וגורם למחסור גדל בתחום זה: הרס או זיהום של מאגרי מי שתיה נקיים, המלחת בארות עקב שאיבת יתר או שפיכת מלחים, הרס של תהליכי טיהור טבעיים המחדשים מאגרים אלו, השתלטות על מאגרי "רכוש ציבורי" והפיכתם לרכוש פרטי שהגישה אליו אסורה או כרוכה בתשלום, גידול אוכלוסיה, ומעבר אוכלוסיות ממקומות שופעי מים אל מקומות דלי מים. כל אלו יכולים לגרום להגדלת המחסור במי שתיה.  

הדוגמא הקלאסית להדגמה של ייצור מחסור בתחום זה הינה מי שתיה. המערכת הטבעית מייצרת שפע של מי שתיה, אבל אי התפקוד של המערכת הכלכלית מזהם את השתיה וגורם למחסור גדל בתחום זה: הרס או זיהום של מאגרי מי שתיה נקיים, המלחת בארות עקב שאיבת יתר או שפיכת מלחים, הרס של תהליכי טיהור טבעיים המחדשים מאגרים אלו, השתלטות על מאגרי "רכוש ציבורי" והפיכתם לרכוש פרטי שהגישה אליו אסורה או כרוכה בתשלום, גידול אוכלוסיה, ומעבר אוכלוסיות ממקומות שופעי מים אל מקומות דלי מים. כל אלו יכולים לגרום להגדלת המחסור במי שתיה.

==ייצור מחסור==

==ייצור מחסור==