האברט מצא כי הפקת הפחם בארצות הברית גדלה באופן לוגריתמי בקצב של 6.6% בשנה, בין השנים 1850 ל-1910. לאחר מכן החלה הצמיחה להאט. האברט הסיק כי שום ההפקה של משאב סופי לא יכולה להמשיך ולגדול בקצב מעריכי, וכי בשלב מסויים היא תגיע למישור ולירידה. שיא תפוקת הפחם בארצות הברית התרחשה בשנת 1914. כמות הייצור בשנה מתווה גרף דמוי פעמון. תפוקת הפחם בארה"ב עלתה שוב קרוב לשיא בפעם השניה בשנות ה-40, קצב התפוקה מעולם לא הגיע לזה של 1914. האברט השתמש בהתנהגות זו כדי לחזות את ההתנהגות של שיא תפוקת הנפט. | האברט מצא כי הפקת הפחם בארצות הברית גדלה באופן לוגריתמי בקצב של 6.6% בשנה, בין השנים 1850 ל-1910. לאחר מכן החלה הצמיחה להאט. האברט הסיק כי שום ההפקה של משאב סופי לא יכולה להמשיך ולגדול בקצב מעריכי, וכי בשלב מסויים היא תגיע למישור ולירידה. שיא תפוקת הפחם בארצות הברית התרחשה בשנת 1914. כמות הייצור בשנה מתווה גרף דמוי פעמון. תפוקת הפחם בארה"ב עלתה שוב קרוב לשיא בפעם השניה בשנות ה-40, קצב התפוקה מעולם לא הגיע לזה של 1914. האברט השתמש בהתנהגות זו כדי לחזות את ההתנהגות של שיא תפוקת הנפט. |