שורה 24: |
שורה 24: |
| ===בעיות בתיאוריה הפונקציונליסטית=== | | ===בעיות בתיאוריה הפונקציונליסטית=== |
| | | |
− | התיאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התיאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התיאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. | + | התיאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התיאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התיאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויות של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" (הפדרליסט מספר 10). |
| + | |
| + | קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ואולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ואולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התיאוריה הפונקציונליסטית בעצם '''מחליפה''' בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. |
| + | |
| + | :בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]]. |
| + | |
| + | לאחר ביצוע ההחלפה בין נחיצות לכישורים, עולים המקרים של תפקידים הנמצאים בנקודות כוח שמאפשרות להם לשלוט בתפוצת הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. רופאים שולטים בכמות הרופאים החדשים, מכיוון שהם מכשירים אותם. לרופאים יש אינטרס להפוך את ההכרשה הרפואית לכזו שתנפק מספר קטן של רופאים, כדי לא ליצור תחרות על מקומות העבודה ובכך לשמר את שכרם הגבוה. |
| + | |
| + | לפי ההנחות הפונקציונליסטיות, הגורמים המניעים עובדים לעבוד כהלכה הם תגמולי שכר. אם מקבלים את ההנחה הזו, יש צורך לבחון כיצד מונעים העובדים בעלי המשכורות הנמוכות ביותר. מכיוון שאין להם את הכישורים הנדרשים על מנת להתקדם בשכר, ניתן לתמרץ אותם רק "מלמטה" - באמצעות האיום באבטלה. כך שמערכת אי-שיוויון המבוססת על התיאוריה הפונקציונליסטית מחייבת יצירת מעבד של מובטלים ועניים. |
| + | |
| + | התיאוריה מניחה שכל התמריצים הקיימים בחברה הם חיצוניים ואישיים, כמו שכר. קיימים גם תמריצים אחרים, כגון סיפוק בעבודה. ניתן לפחות להניח את האפשרות של קיום מערכת לתמרוץ לעבודה שאינה מבוססת כולה על תמריצים חיצוניים ואישיים. הנחה זו חושפת את הטייתה של התיאוריה לעבר מערכת התמריצים הקיימת בחברה שלנו, שהיא תוצר היסטורי אחד מיני רבים. |
| + | |
| + | על מנת שהרעיון הפונקציונליסטי יוכל לפעול, חייבת להיות הסכמה חברתית בדבר נכונותו. מכך נובע שהמעמדות העליונים ישאבו מההסכמה החברתית הזו גם ביטחון עצמי, והמעמדות הנמוכים ייטו לשאוב ממנה בושה וחוסר תקווה, כפי שהצביע מאמרם של Sennett & Cobb. |