שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף חדש: {{בעבודה}} {{הכלכלה הפוליטית (ספר)}} אי-שיוויון מתקיים בהכנסה ובהון גם יחד. יש חשיבות ג...
{{בעבודה}}
{{הכלכלה הפוליטית (ספר)}}

[[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויון]] מתקיים בהכנסה ובהון גם יחד. יש חשיבות גדולה לאי-השיוויון בהון, מכיוון שהון מאפשר לייצר הכנסה ואפשר להמירו לכוח פוליטי. בארה"ב (נכון לשנת 1976) העשירון העליון מחזיק ב-56% מההון, העשירון התחתון מחזיק בהון שלילי - חובות. קיים קשר ברור בין רמת ההכנסה למשלח היד, כך שבדרך כלל, מי שהיו בעלי אמצעים קודם לכן ממשיכים לקבל את החלקים הגדולים יותר בהכנסה הכוללת.

==נטל אי השוויון==
מבט בהתפלגות ההכנסה על פני השנים, מראה כי רמת ההכנסה הריאלית של ככל האוכלוסיה נמצאת במגמת עלייה, כך שכל המשפחות מרוויחות היום יותר ממה שהרוויחו פעם. מכאן ניתן להסיק כי רמת החיים עלתה בעבור כל המעמדות במשק. אבל פרשנות כזו מתעלמת מהשינויים שבאורח החיים הטכנולוגי שלנו בחברה התעשייתי, מה שהיו פעם מותרו הם היום מוצרים הכרחיים. בשנות העשרים היה ניתן לאחסן מזון בקופסת קרח ולהחליף את הקרח בכל יום. כיום, גם אם משפחה הייתה מעוניינת לחסוף בהוצאות על ידי שימוש בקופסת קרח במקום במקרר, הסביבה החברתית-טכנולוגית שהתשנתה כבר לא מאפשר לעשות כן, וכך הופך המקרר להוצאה שאי אפשר לוותר עליה. כך גם לגבי ההכרח שבשימוש במכוניות ב[[פרבור|פרברים]] הזולים, קנייה של יותר ויותר מוצרים עקב [[התיישנות מכוונת]], סטנדרטיזציה והפרטה של תחומי חיים ושירותים (בנייה, רפואה, חינוך ועוד).

קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש:
* על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ואולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את החייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי.
* המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר.
* במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר.

==התנצלויות על אי-שיוויון: התיאוריה הפונקצונליסטית==

רובנו מאמינים באנושיות המשותפת של כל בנות ובני האדם. ואולם, קשה ליישב את האמונה הזו עם אי-שיוויון - מדוע אחדים הם למטה כאשר אחרים למעלה? לכן, התפתחו תיאוריות שבאות להצדיק את החלוקה האי-שיוויונית מבלי לערער על האנושיות המשותפת לכלל בנות ובני האדם, התיאוריה העיקרית מבין אלה היא התיאוריה הפונקציונליסטית.

פונקציונליסט הוא מי שמסביר מוסדות חברתיים על פי החלק שהם ממלאים בתפקודה התקין של מערכת חברתית גדולה יותר, כלומר על פי הפונקציה שלהם. על פי הגישה, חלק מהמוסדות הם חיוניים לתפקודה של כל חברה - כמו מוסד אי-השיוויון.

===התיאוריה הפונקציונליסטית של אי-שיוויון===

כל חברה חייבת לחלק את חבריה לתפקידים שונים הנחוצים לה, ולתמרץ אותם למלא את התפקידים האלה כראוי. חלק מהתפקידים חשובים יותר לתפקוד התקין של החברה מתפקידים אחרים. בנוסף, חלק מהתפקידים דורשים כישורים מיוחדים או נדירים או כאלה הדורשים הכשרה ממושכת. על מנת שהתפקידים החשובים יאויישו על ידי אנשים בעלי כישורים מתאימים, החברה מתגמלת את הנושאים בתפקידים בתגמול גבוה יותר. ככל שמגוון התפקידים וההתמחויות גדולים יותר, כך פערי התגמול גדולים יותר.

===בעיות בתיאוריה הפונקציונליסטית===

התיאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התיאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התיאוריה המצדיקה את אי-השיוויון.
815

עריכות

תפריט ניווט